הפרעת הפוסט-טראומטית (PTSD), היא מצב פסיכולוגי המתרחש לאחר חוויה טראומטית חריפה. היא יכולה להתפתח לאחר חוויה של אירועים כגון תקיפה פיזית או מינית, אסונות טבע, תאונות, פעילות מבצעית, מלחמה, פיצוצים, וקרבות. למרות שלא כל מי שחווה את אחד מאותם אירועים יפתח PTSD, זה מצב שיכול להשפיע על אנשים מכל הגילאים ומכל הרקעים. האבחנה כוללת את התאמת התנהגויות ותגובות מסוימות לקריטריונים שהגדיר ה-DSM-5, המדריך התיאורטי לאבחנת הפרעות הנפש.
בנוגע לזכויות חיילים לשעבר שסובלים מ-PTSD בעקבות השירות הצבאי, הם עשויים להיות זכאים לקבלת תמיכהולהכרה כנכי צה"ל ממשרד הביטחון.
תוכן עניינים
איך מאבחנים פוסט טראומה – PTSD?
כדי להיות מאובחנים עם פוסט טראומה אתם צריכים לעמוד בקריטריונים הבאים:
קריטריון A – חוויה טראומטית
הקריטריון הראשון הוא החוויה של אירוע טראומטי לגוף או לנפש. זה יכול לכלול אירועים שחוויתם או שהייתים עדים להם, כמו גם אירועים שהיו אכזריים אשר השאירו חותם עמוק.
דוגמה: אדם שהיה חלק מקרב מלחמה, חווה תקיפה אישית, תקיפה מינית או ששמע על הרג או תקיפה של קרוב, תאונת דרכים, וכו.
קריטריון B- תסמינים מתמשכים
אחרי החוויה, האדם חווה תסמינים מתמשכים שנחלקים לשלושה סוגים:
חזרה חוזרת ונשנית של האירוע (נקראת גם "התמדה") – זה יכול להתבטא בצורת סיוטים, חוויות דיסוציאטיביות או זכרונות פנטיקים של האירוע.
דוגמה: אדם שחווה תקיפה משנה את האירוע בסיוטים, או שהוא מגיב באופן גופני ונפשי לאובייקטים או למצבים שמזכירים לו את האירוע.
הימנעות מרמזים הקשורים לאירוע – זה יכול להתבטא בהימנעות ממקומות, אנשים, דיאלוגים, מצבים או כל דבר שמזכיר את האירוע.
דוגמה: אדם שחווה תאונת רדרכים עשוי להימנע מנהיגה או אפילו מנסיעה ברכב.
שינויים במחשבה ובתחושה – זה יכול להתבטא באשמה או חרדה מרובה, תחושת מרחק מאחרים, או קשיים בהתמודדות עם רגשות שליימיים.
דוגמה: אדם שחווה אירוע לחמתי בצבא עם הרוגים עשוי להרגיש אשמה ששרד, כאשר אחרים לא.
התסמינים הנ"ל צריכים לגרום למוגבלות קלינית משמעותית או לסבל בתחומים חיים חשובים, כמו העבודה, הבית, או היחסים החברתיים.
דוגמה: אדם שחווה פגיעה פיזית בתקיפה יכול למצוא את עצמו מתקשה לבצע את תפקידו בעבודה, או אדם שחווה תאונה יכול להרגיש חרדה מרובה בעת נסיעה שמשפיעה על יכולתו להגיע למקום העבודה שלו.
קריטריון D – משך התסמינים
לפי ה-DSM-5 (ספר הפסיכיאטריה העדכני), התסמינים צריכים להימשך למעלה מחודש. זו הבדלה מפגיעה טראומטית וראשיתה (ASD), שהיא הפרעה דומה שמתפתחת בתוך שלושה חודשים לאחר האירוע ומחזיקה למעלה משלושה ימים אך פחות מחודש.
דוגמה: אדם שממשיך לחוות סיוטים, הימנעות ושינויים במחשבה ובתחושה במשך שניים חודשים לאחר אירוע טראומטי.
DSM 5 – ספר פסיכיאטריה
קריטריון H – ייעוד התסמינים
יש לוודא שהתסמינים אינם נגרמים על ידי תרופות, תרופות או מצב רפואי גופני.
דוגמה: אם אתם משתמשים בתרופות שיכולות לגרום לחרדה או סיוטים, או שיש לכם מצב רפואי שיכול לגרום לתסמינים כמו זיהום במוח, המטפל יצטרך לבחון האם התסמינים הם בעקבות התרופות או המצב הרפואי, או אם הם תוצאה של פוסט טראומה – PTSD.
כל אחד מהקריטריונים הנ"ל משמש כמדד לאבחנת PTSD, והם נדרשים כדי להביא לאבחנה מדויקת. עם זאת, חשוב לזכור שכל איש הוא ייחודי, ולכן, תסמינים אלה יכולים להתגלות באופנים שונים באנשים שונים.
הטיפול בפוסט טראומה -PTSD מתחיל באבחנה מדויקת, ולאחר מכן ממשיך לטיפולים שונים, כולל תרפיה כוחותית, תרפיה קוגניטיבית התנהגותית, תרפיה טראומה ממוקדת, וטיפול תרופתי. החזרה לחיים נורמליים ובריאים היא אפשרית, ומאוד תלויה בקבלת העזרה הנכונה במועד הנכון.
לסיכום, PTSD היא הפרעה מורכבת שמצריכה אבחנה מקצועית. היא מתאפיינת בחוויה של אירוע טראומטי, תסמינים מתמשכים שכוללים התמדה, הימנעות, ושינויים במחשבה ובתחושה, השפעה משמעותית על החיים, משך התסמינים למעלה מחודש, והוודאות שהתסמינים אינם נגרמים על ידי תרופות או מצב רפואי.
הטיפולים להפרעת הפוסט-טראומטית (PTSD) משתנים בהתאם לצורך הפרטי של כל אדם, אך הם בדרך כלל משלבים טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים.
טיפול נפשי לסובלים מפוסט טראומה
טיפולים פסיכולוגיים:
טיפול חשיפה: במהלך טיפול זה, המטופלים מתמודדים באופן ממוקד ומבוקר עם הזכרונות והמצבים שמזכירים להם את הטראומה, כדי ללמוד להתמודד ולהפחית את החרדה שהם חווים.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): הטיפול מתמקד בשינוי דרכי החשיבה וההתנהגות שנגרמו לאחר הטראומה. המטופלים לומדים לזהות ולהחליף מחשבות שגויות או נגרמות, ולהתמודד עם חרדה ומתח.
טיפול במשבר טראומטי (EMDR): במהלך טיפול זה, המטופלים מתבקשים להתרכז בהפרעות חושיות, כמו תנודות עיניים מהירות, בעת שהם מתמקדים בזכרונות הטראומה, כדי לסייע להם לעבור את הזכרונות ולהתמודד עם הרגשות שהם מגררים.
טיפולים תרופתיים (פרמקולוגיים):
התרופות שנמצאו כיעילות בטיפול להפרעה פוסט טראומתית -PTSD כוללות תרופות לחרדה (SSRIs) ותרופות של חרדה ודיכאון (SNRIs). מהן:
תרופות של חרדה סרוטוניניים (SSRIs): כמו סרטרלין (Zoloft) ופרוקסטין (Prozac), שכבר הוכחו כיעילים בטיפול ב-PTSD.
תרופות של חרדה ודיכאון נוראפינפרין סרוטוניניים (SNRIs): כמו ונלפקסין (Effexor).
בנוסף, תרופות אחרות כמו מניעים של חרדה (בנזודיאזפינים) או תרופות למניעת פרופרולול (סוג של בלוקר בטא), עשויות להיות שימושיות במקרים מסוימים, אך הן פחות נמצאות בשימוש רחב יותר מכיוון שהן יכולות להכיל סיכונים נוספים.
חשוב לזכור שההתאמה של תרופה או טיפול למטופל מבוססת על רבים מהגורמים, כולל טיב הטראומה, התסמינים, היסטוריית הבריאות הנפשית והגופנית של האדם, תגובות לטיפולים קודמים ועוד. לכן, תוכנית הטיפול הטובה ביותר תהיה אישית ומותאמת אישית לצרכים של כל מטופל.
בנוסף לטיפולים הפסיכולוגיים והתרופתיים, ישנן אסטרטגיות נוספות שעשויות לסייע במניעת או בהקלה על התסמינים של PTSD:
תמיכה חברתית
לחלוק את החוויות והרגשות שלך עם אחרים, במיוחד עם אנשים שעברו חוויות דומות, יכול להיות מאוד מסייע. קבוצות תמיכה, חברים מקרובים ומשפחה יכולים להיות משאבים יעילים.
פעילות ספורטיבית
התמודדות פיזית
פעילות גופנית, כמו יוגה, תרגולי שחייה, הליכה, או ריצה, יכולים לשפר את מצב הרוח ולהקל על תחושות החרדה.
מיינדפולנס (תרגולי מיינדפולנס ותרגולי נשימה)
תרגולים אלה יכולים לעזור להרגיע את המחשבה ולהביא לרוגע פיזי ונפשי.
תזונה מאוזנת
תזונה טובה יכולה לשפר את מצב הרוח ולתמוך בבריאות הגופנית.
שינה מספקת
השינה היא חיונית לשמירה על בריאות הנפש. בעיות שינה הן תסמין נפוץ ב- PTSD, ולכן עשוי להיות שימושי להגיע למומחה בשינה.
כמו בכל טיפול, החשיבות של שיתוף פעולה עם מטפל מקצועי אינה ניתן להתעלם ממנה. מטפל מנוסה יוכל להרכיב תוכנית טיפול מקיפה המתאימה לצרכים של המטופל, תוך כדי ניטור קפדני של התקדמות והתאמת הטיפול לפי הצורך.
במקרים מסוימים, ייתכן שיהיו נדרשים גישות טיפול נוספות. לדוגמה, במקרים של טראומה מורכבת – כאשר אדם חווה מספר אירועים טראומטיים ממושכים, כמו אירועי לחימה רבים וממושכים, פגיעה מינית במשך שנים – ייתכן שיהיה צורך בטיפולים ממוקדים יותר, כולל טיפול בהתמכרות אם היא משתלשלת מהטראומה.
לבסוף, חשוב לזכור שגם כאשר התסמינים של PTSD מכבידים, ישנה תקווה. טיפול מקצועי יכול להקל באופן משמעותי על התסמינים ולשפר את איכות החיים. עם הזמן ועם הטיפול המתאים, אנשים רבים שעברו טראומה מצליחים להמשיך ולחיות חיים מלאים ומשמעותיים.
זכויות לסובלים מפוסט טראומה מהצבא או משירות הביטחון
חיילים ואנשי כוחות הביטחון אשר סובלים מהפרעת פוסט-טראומטית (PTSD) עשויים להיות זכאים להכרה כנכי צה"ל ממשרד הביטחון, ולקבל תגמולים, הטבות וטיפולים.
פוסט טראומה בעקבות אירועי לחימה
להלן מספר צעדים שעשויים להיות קשורים לתהליך בתביעה למשרד הביטחון על פוסט טראומה מהצבא:
איתור ותיעוד ראיות: אתם תצטרכו להציג ראיות שמצביעות על שהפוסט-טראומה שלכם התפתחה כתוצאה משירותך הצבאי או הביטחוני. זה יכול לכלול תיעוד של האירועים הטראומטיים, תיעוד רפואי של התסמינים שלכם, ועדויות של אנשים אחרים שהיו עדים לאותם אירועים סטרסוגניים אשר גרמו להפרעה הזו.
הגשת תביעה: אתם תצטרכו להגיש תביעה להכרה כנכי צה"ל למשרד הביטחון. התביעה תצטרך לכלול את כל הראיות, כולל התיעוד הרפואי.
הוכחת הקשר הסיבתי: לא מספיק שאתם מוכחים שאתם סובלים מפוסט טראומה, אתם מחוייבים להוכיח שהפוסט טראומה נגרם באופן ישיר מהצבא או מהשירות הביטחוני.
ועדה רפואית במשרד הביטחון: לאחר שהתביעה התקבלה ולאחר שהקשר הסיבתי הוכח בין הפוסט טראומה לשירות הצבאי ואו הבטחוני, אתם תזמנו לוועדה רפואית במשרד הביטחון עם רופאים. הרופאים בוועדה יסקרו את התיעוד הנפשי והרפואי שלכם, יבצעו בדיקה ולאחר מכן הוועדה תקבע את אחוז הנכות המגיע לכם (אחרי שיצאתם מהחדר).
החלטה: לאחר שההערכה הרפואית התבצעה, קצין התגמולים במשרד הביטחון יקבל החלטה לגבי גבוה הנכות שנקבעה עבורך בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית. המשרד יקבע את האחוזים של הנכות שלכם, שמהם תקבל את ההטבות, תגמולים וטיפולים המגיעים לך.
ערעור: אם אתם לא מרוצים מההחלטה, תוכלו להגיש ערעור על הוועדה המחוזית. הערעור ידרש הגעה לוועדה רפואית עליונה לצורך בדיקה מחודשת ודיון לגבי הערעור שהוגש.
ערעור לבית המשפט: כאשר קצין התגמולים קיבל החלטה שאינה מתאימה לעובדות או לעמדות שלך, תוכלו לערער על החלטתו בפני בית המשפט.
תהליך הגשת תביעה להכרה בנכות בשל פוסט טראומה PTSD מהצבא יכול להיות ארוך ומורכב, ויכול להיות ממושך. עם זאת, אם הגשת התביעה מצליחה, התגמולים, ההטבות והטיפולים שתקבלו יכולים להיות משמעותיים ומכרעים.
חשוב לזכור שהזכאות לתמיכה כלכלית ורפואית מצד משרד הביטחון אינה מבטלת את הזכאות שלך לטיפולים פסיכולוגיים ורפואיים אחרים שעשויים לעזור לך להתמודד עם ה- PTSD שלך. טיפולים כאלה יכולים לכלול טיפול פסיכולוגי, כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ותרגולים של מיינדפולנס, יוגה, ושינויים בתזונה ובאורח חיים.
PTSD בצבא – פוסט טראומה מהצבא
במהלך תהליך התביעה, עשוי להיות מועיל להיות מייצג על ידיעורך דין משרד הביטחון שמתמחה בתביעות להכרה בנכות מצד משרד הביטחון. עורך הדין יכול להסביר לך את התהליך, לעזור לך לאסוף את הראיות הנדרשות, ולעזור לך לנהל את התביעה בצורה המקצועית ביותר. ע"י הכנת התביעה, התקשרות עם משרד הביטחון, הכנה לוועדה הרפואית וייצוג בתוך חדר הוועדה, הגשת בקשות שונות לצורך תגמולים נוספים, והגשת ערעורים לוועדה הרפואיות.
נוסף על כך, במידה והבקשה שלך להכרה בנכות נדחתה, עורך הדין יגיש עבורך ערעור לבית המשפט. זה יכול להיות תהליך מורכב וממושך, אך במקרים מסוימים זה יכול להוביל להכרה בנכות.
בסופו של דבר, זכאותך לתמיכה כלכלית ורפואית ממשרד הביטחון תלויה במידה שבה הפוסט טראומה – PTSD שלך משפיע על יכולתך לחיות ולעבוד במקרה הרגיל. עם זאת, אפשר להגיד בביטחון שאם אתם חווים PTSD בעקבות שירותכם הצבאי, מגיע לכם להגיש תביעה למשרד הביטחון כדי להיות מוכרים במבשרד הביטחון כנכי צה"ל.
חשוב לזכור שאתם לא לבד. ישנם ארגונים, קבוצות תמיכה, ומקורות אחרים של סיוע ותמיכה שזמינים לך. אל תהססו לחפש את העזרה שאתם זקוק לה, ולמצוא את המשאבים שיכולים לעזור לכם להתמודד עם ה- PTSD שלך.
פוסט-טראומה (PTSD) היא הפרעת חרדה שיכולה להתפתח לאחר חוויה טראומטית משמעותית, שמעוררת חרדה מרובה, אי-נוחות ופחד. תקיפה מינית היא אחת מהחוויות הטראומטיות הנפוצות ביותר שמובילות לפוסט טראומה -PTSD.
במקרה של תקיפה מינית בצבא, הנפגעת או הנפגע יכולים להתמודד עם שכבת נוספת של מתח וטראומה, בגלל הסביבה הצבאית המוכרת והמאתגרת. הם עשויים להרגיש בוז ובדידות, ולהתמודד עם תחושות של בוז ואי-הבנה מצד הקהל הרחב.
הטיפול ב-PTSD שנגרם מתקיפה מינית בצבא עשוי להיות מורכב, ולהכליל גישות מרובות, כולל טיפול פסיכולוגי, תרופות, וסיוע בהתמודדות עם התגובות של הקהל הרחב והמערכת הצבאית.
כמו בכל מקרה של PTSD, חשוב לזכור שיש סיוע זמין, ושאין צורך להתמודד עם התסמינים לבד. אם את או אתה או מישהו שאתה מכיר חווה תקיפה מינית בצבא ואתם חושבים שהוא/ היא או אתם מתמודדים עם PTSD, חשוב לפנות לעזרה ממקורות מקצועיים, כמו רופאים, פסיכולוגים, וארגונים שמספקים תמיכה לנפגעי תקיפה מינית.
הטיפולים הנפוצים לסובלים מתקיפה מינית
טיפול נפשי לסובלים מפוסט טראומה
טיפול פסיכולוגי: טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא גישה נפוצה לטיפול ב-PTSD, ומציג תוצאות טובות לאחר תקיפה מינית. הטיפול יכול לעזור לנפגעים להבין ולשנות את הדרך שבה הם חושבים ומגיבים לזיכרונות ולמצבים המעוררים טראומה.
תמיכה קבוצתית: השתתפות בקבוצת תמיכה של אנשים שחוו תקיפה מינית יכולה להיות מאוד מועילה. השתייכות לקבוצה זו יכולה להקל על תחושת הבדידות ולאפשר לנפגעים ללמוד מהניסיון של אחרים.
תרופות: במקרים מסוימים, תרופות יכולות להיות מועילות בהקלה על התסמינים של PTSD. אנטידפרסנטים, כמו תרופות ממשפחת ה-SSRI, יכולות לעזור להקל על תחושות החרדה והדיכאון.
טיפול גוף-נפש: גישות כמו תרגולי הרגעה, יוגה, אקופנקטורה, מדיטציה, ואחרים, יכולות להיות מועילות בהקלה על התסמינים של PTSD. בכל אופן, זו תחושה מורכבת ואישית, ומה שעובד עבור אחד לא בהכרח יכול לעבוד עבור אחר. לכן, חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש אשר יוכלו למצוא את הטיפול הנכון עבורך או עבור האדם שאתם מכירים.
ארגונים ומשאבים: ניתן לפנות לקב"ן או לגופים אחקרים אשר מספקים תמיכה לנפגעי תקיפה מינית, כולל הם שחוו זאת בצבא. אלה יכולים לספק מידע, תמיכה, ומשאבים לעזרה בהתמודדות עם התוצאות של התקיפה.
טיפול טראומה-ממוקד: זהו סוג אחר של טיפול פסיכולוגי שמתמקד בחוויה הטראומטית עצמה, ומנסה לעזור לנפגעים לעבד ולהתמודד עם הזיכרונות והתחושות הקשורות לה.
כמו תמיד, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם PTSD היא לחפש עזרה מקצועית. חשוב לדעת שאתם לא לבד, ושיש מקומות רבים שאליהם אתם יכולים לפנות לעזרה.
תהליך הגשת תביעה למשרד הביטחון לאחר תקיפה מינית בצבא יכול להיות מורכב, וכדאי לשקול לקחת ייעוץ משפטי ממשרד עורכי דין שמתמחה בתחום זה. עם זאת, הנה כמה צעדים בסיסיים שיכולים להיות רלוונטיים:
פגיעה מינית בצבא
דיווח על התקיפה: חשוב לדווח על התקיפה לגרום צבאי ולמשטרה הצבאית בהקדם האפשרי. זה יאפשר להם להתחיל בחקירה ולאסוף ראיות שיכולות להיות קריטיות לתביעה שלך (חשוב לדעת שכדי להיות מוכרים במשרד הביטחון בגין תקיפה מינית בצבא אנחנו לא מחוייבים שתתנהל חקירה במשטרה הצבאית או שיהיה כתב אישום נגד התוקף).
איסוף ראיות: אם ניתן, שמורו על כל הראיות הפיזיות והמסמכים הקשורים לתקיפה. זה יכול לכלול תקליטונים, מסמכים, תמונות, וכו'. הראיות האלה יכולות לשמש כהוכחה.
הבאת עדים: אם ישנם עדים לתקיפה, כדאי לשמור על קשר איתם ולוודא שהם מוכנים להעיד בעדך.
ייעוץ משפטי: במהלך התהליך, כדאי לחפש ייצוג משפטי מעורך דין מתמחה בתחום הבתביעות משרד הביטחון עם ניסיון בייצוג של סובלים מהפרעות נפשיות שנגרמו בעקבות תקיפה מינית בצבא.
הגשת תביעה: עם עורך הדין שלך, אתה תצטרך להכין ולהגיש תביעה למשרד הביטחון. התביעה תצטרך לתאר את האירועים, לכלול ראיות שמחזקות את טענותיך, ולדרוש את ההכרה כנכי צה"ל. תהליך זה יכול להיות מורכב ומעורב, ולכן חשוב לקבל ייצוג ועזרה משפטית.
המשך הטיפולים: במקביל לתהליך המשפטי, חשוב להמשיך ולהתמודד עם ההשפעות הנפשיות של התקיפה. זה יכול לכלול טיפול פסיכולוגי, תמיכה מחברים ומשפחה, ו/או פנייה לארגונים שמספקים תמיכה לנפגעי תקיפה מינית. הכרה כנכי צה"ל לא שווה את הפגיעה הנפשית ממנה אתם סובלים, כל שכן כאשר ההכרה שלכם כנכי צה"ל לא תשפט את המצב הנפשי שלכם. ולכן חשוב מאוד להמשיך את הטיפול הנפשי.
חשוב לזכור שאתם לא לבד במהלך הזה, אל תהססו לחפש עזרה ותמיכה, ולדאג לטיפול בבריאותכם הנפשית במהלך התהליך.
פוסט טראומה אחוזי נכות
אחוזי נכות לסובלים מפוסט טראומה
האחוזים של נכות שמשרד הביטחון מקבלים לאנשים שסובלים מהפרעת חרדה פוסט-טראומטית (PTSD) יכולים להשתנות ממקרה למקרה ומתלויים במגבלות הפונקציונאליות שהמצב הנפשי גורם לאדם.
משרד הביטחון מכיר ב-PTSD כתוצאה של שירות צבאי ואירועים טראומטיים שחווים במהלך השירות. נכות נקבעת לפי מידת ההפרעה לתפקוד היום יומי של החייל המשוחרר, והיא עשויה להשתנות במהלך השנים בהתאם למענה לטיפול ולשינויים במצב הנפשי.
30% – הפרעה נפשית עם סימנים אובייקטיביים ניכרים, קיום צירוף הפרעות של סף גירוי נמוך, הפרעות בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התפקודי באופן ניכר .
50% – הפרעה נפשית עם סימנים אובייקטיביים קשים בקיום קשרים בין- אישיים תקינים ובצירוף הפרעות של סף גירוי נמוך, הפרעה בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התפקודי באופן קשה.
70% – הפרעה נפשית המלווה בהפרעה קשה בקיום יחסים בין- אישיים, בבחינת המציאות ובשיפוט, בצירוף סימנים אובייקטיביים קשים של ירידה בסף הגירוי, בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התפקודי באופן קשה ביותר.
100% – מצב חמור ביותר עם אי יכולת מוחלטת לתפקד באופן עצמאי, צורך בסיוע מתמיד בחיי יום יום או באשפוז.
פיצוי כספי ותגמולים לסובלים מפוסט טראומה מהצבא
אלו שהוועדה הרפואית קובעת להם אחוזי נכות של 20% ומעלה יקבלו תגמולים חודשיים, טיפול על חשבון משרד הביטחון, תגמול מחייתי כאשר הנכה אינו מסוגל לעבוד עקב הנכות וכו. ככל שאחוז הנכות בגין הפוסט טראומה יהיה גבוה יותר – ההטבות והתגמולים יהיו גבוהים יותר. מ10% -19% – הנכה יקבל מענק חד פעמי שמתחיל ב 57,000 עד 216,000 ש"ח ל19% נכות.
אם אתם סובלים מתסמינים של פוסט טראומה ואתם עומדים בקריטריונים שנכתבו למעלה – לכו להיות מטופלים. חוסר בטיפול יחמיר באופן וודאי את הסימפטומים. אם ההפרעה הפוסט טראומתית נגרמה לכן בעקבות השירות הצבאי או הביטחוני, כגון: אירועי לחימה, תאונת דרכים בצבא, תקיפה מינית בצבא, או כל אירוע אחר אשר נגרם בעקבות הצבא או שירות הביטחון – תמצו את הזכויות שלכם ותגישו תביעה למשרד הביטחון, שם תוודאו שאתם מוכרים כנכי צה"ל ומקבלים את מירב אחוזי הנכות המגיעים לכם.
משרד עו"ד ידידיה בלומהוף - תביעות נגד משרד הביטחון
עורך דין תביעות משרד הביטחון ידידיה בלומהוף הינו הבעלים של משרד עורכי דין ידידיה בלומהוף אשר מתמחה באופן בלעדי בתביעות משרד הביטחון. המשרד שלנו זכה להיות המשרד המוביל אשר מייצג את הלוחמים של היחידות המיוחדות.
משרדנו גאה לייצג בכבוד את אותם חיילים / אנשי כוחות הביטחון אשר נפגעו כתוצאה משירותם על הגנת המולדת.
סובלים מפוסט טראומה בעקבות השירות הצבאי או הביטחוני?
