תפריט

ערעור על קצין התגמולים – עורך דין משרד הביטחון

הגשת ערעור על קצין התגמולים מתבצע ע"י תובע הרואה עצמו נפגע מהחלטת קצין התגמולים.  הנפגע רשאי לערער עליה  בפני ועדת הערעורים לפי חוק הנכים, כפי שיוסבר בגוף ההחלטה.

רשלנות רפואית בצבא-גורמים עיקריים. עו"ד ידידיה בלומהוף - ערעור על קצין התגמולים

ערעור על החלטת קצין התגמולים – משרד הביטחון

רוב הערעורים אשר מוגשים לבית המשפט – ועדת הערעורים, הינם בגין תביעות שנדחו, כלומר, משרד הביטחון – אגף שיקום נכים החליט כי לא קיים קשר סיבתי בין החבלה/מחלה שנתבעה לבין השירות הצבאי ו/או הביטחוני.

בכדי להבין טוב יותר את ההחלטה של משרד הביטחון – אגף שיקום נכים, עלינו להבין את ההליך עצמו, איך הוא מתנהל, איך מתקבלות ההחלטות של קצין התגמולים, ובכך נדע לבחון את ההחלטה ולערער עליה בצורה טובה כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה בערעור.

הגשת תביעה למשרד הביטחון – אגף שיקום נכים, קצין התגמולים

1. סיבה להגשת תביעה נגד משרד הביטחון

כאשר חייל או איש שירות הביטחון נחבל או חלה במהלך שירותו והוא טוען שהפגימה היא כתוצאה מהשירות, אזי ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון.

הסיבה העיקרית אשר בגינה מוגשת התביעה היא: אחריות משרד הביטחון לפגימה שנוצרה להמשך החיים, כך שאם תהיה החמרה במהלך השנים, הנכה יוכל לפנות שוב למשרד הביטחון, להופיע בפני ועדה רפואית נוספת, להגדיל את אחוזי הנכות ובכך גם את התגמולים, הטבות וכו.

הסיבה השנייה אשר בגינה מוגשת תביעה היא: הפיצוי הכספי הניתן עקב הנכות. (ניתן לראות את טבלת התגמולים העדכנית, בלינק: טבלת תגמולים לנכי צה"ל)

2. הליך התביעה במשרד הביטחון

עם קבלת התביעה במלואה במשרד הביטחון – אגף שיקום נכים – יחידת התביעות, מתחיל שלב איסוף החומר הרפואי ואיסוף החומר העובדתי, ראייתי.
משרד הביטחון יאמת את הנטען בתביעה מבחינה עובדתית, יתחקר את העדים, מפקדים.  קצין התגמולים יחפש בתיקו הרפואי של התובע עדויות לבעיות קודמת/ זהות, אשר יוכלו להצביע על כך שהפגימה היא לא כתוצאה מהשירות או לפחות באופן חלקי.
לדוגמא: חייל שפרק את הכתף בשירות הצבאי והגיש תביעה למשרד הביטחון. משרד הביטחון יחפש בתיקו הרפואי שקדם לפריקה הנתבעת, אירועים נוספים של פריקות כתף, חבלות בכתף, בעיה של אי יציבות ותלונות נוספות.
דוגמא נוספת: חייל שטוען שהוא סובל מהפרעה פוסט-טראומתית כתוצאה מלחימה. משרד הביטחון יחפש אם קיים בעברו הרפואי והנפשי, דברים שיכולים להעיד על הפרעה קודמת, אירועים משמעותיים אחרים אשר גם יכולו לגרום ולהשפיע על ההפרעה הנתבעת וכו'.

  3. חוות דעת מומחה מטעם משרד הביטחון

כיוון שקצין התגמולים אינו רופא בהכשרתו והוא אינו יודע לקבל החלטה שברפואה ואת הקשר בין מה שנטען בתביעה ולפגימה, קצין התגמולים מפנה את התובע לרופא מומחה מטעמו, בכדי שיכתוב לו חוות דעת רפואית לעניין הקשר הסיבתי בין הפגימה הנטענת לבין השירות הצבאי ו/או הביטחוני.

4. החלטת קצין התגמולים

בחוות הדעת שכתב המומחה מטעם קצין התגמולים תינתן המלצתו לעניין הקשר הסיבתי.

על בסיס חוות דעת זו יכתוב קצין התגמולים את החלטתו ויצרף את את חוות הדעת שיסתמך עליה. בהחלטתו יציין כי ניתן לערער על החלטה זו בפני ועדת הערעורים – בית משפט (בכתובות המצוינות מטה) תוך 30 ימים.

ערעור על החלטת קצין התגמולים

כאשר אדם טוען שהחלטת קצין התגמולים אינה נכונה, הדרך היחידה לשנות את ההחלטה היא בהגשת ערעור לבית המשפט תוך 30 יום.  לאחר תקופה זו, ההחלטה הופכת לחלוטה ויהיה ניתן לערער עליה רק בסיבות חריגות ביותר, כפי שקבע החוק.

ערעור לבית המשפט מוגש עם חוות דעת רפואית אשר חולקת על חוות הדעת הרפואית מטעם משרד הביטחון.

משך הערעור על החלטת קצין התגמולים

הליך הערעור הוא הליך מורחב אשר לוקח הרבה זמן, כמו כן יומן בית המשפט עמוס ולכן הדיונים נקבעים הרבה זמן קדימה.

 

פסיקה משפטית בנושא ההכרה במשרד הביטחון

סעיף 1 לחוק הנכים קובע, כי זכאותו של חייל להכרה על פי החוק מותנית בכך שהנכות מושא התביעה לקצין התגמולים אירעה "בתקופת שירות וכן עקב שירותו".

הקשר הסיבתי המשפטי נקבע על פי מבחן כפול, סובייקטיבי ואובייקטיבי.
בית המשפט צריך לבחון את הרכיב הסובייקטיבי לפי "עיקרון הגולגולת הדקה", כאשר הוא מבוסס בדרך כלל על ההכרה כי צה"ל אמור לקבל כל חייל , כמות שהוא , על מעלותיו וחסרונותיו הסובייקטיביים, וכל פגיעה שהחייל נפגע עקב שירותו הצבאי תיראה בשלמותה כפגיעה שנגרמה עקב השירות.

מחלה קונסטיטוציונלית הטבועה בגופו של אדם, קבעה הפסיקה כי:
"כדי להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין המחלה לבין השירות, די לתובע להראות כי קיימת אפשרות תיאורטית לקשר כאמור על פי מדע הרפואה וכי דעה זו איננה מופרכת מעיקרה"

 בע"א 427/89 קצין התגמולים נ' אברהם רוט, פד"י מ"ה(5) 203:
"הקו המנחה שיש לאמצו לאחר עיון בפסיקתו הענפה של בית משפט זה בסוגיה שלפנינו לוקה החייל במחלה בעלת אופי קונסטיטוציונלי – בין אם היא הייתה ידועה ובין אם היא הייתה חבויה עד לאירוע בו פרצה – הרי פרוץ המחלה עקב אירוע הקשור בשירות , יוצר את הקשר הסיבתי המשפטי לבין המחלה. העובדה שהמחלה להתלקח גם שלא עקב השירות, אינה שוללת את הקשר הסיבתי . האפשרות התיאורטית איננה יכולה לשלול קשר סיבתי מקום בו היה אירוע בשירות שהאיץ את פריצתה של המחלה , מה שיוצר את הקשר בין השירות למחלה… מקום בו פרצה המחלה הקונסטיטוציונלית לראשונה בעת השירות, והתובע הראה קשר סיבתי לשירות, קמה חזקה לטובת התובע, כי המחלה נגרמה במלואה עקב הנצרות ולא רק הוחמרה על ידו".

על פי ההלכה הפסוקה, לצורך הוכחת יסוד "עקב השירות" כנדרש בחוק, מספיק להוכיח כי האירוע בשירות היה רק אחד הגורמים לפגיעה , אפילו אם אינו הגורם העיקרי , כדי לקיים קשר לקיים סיבתי של גרימה (דנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ ' אורית אביאן, פד"י נ"ו (5) 732).

 

רשימת ועדות הערעורים וכתובתן:

  • בית משפט השלום בתל אביב רח' שוקן 25 ,תל אביב.
  • בית המשפט השלום בחיפה רח' פלי"ם 12 ,חיפה.
  • בית המשפט השלום בראשון לציון רח' ישראל גלילי 5 ,ראשון לציון.
  • בית המשפט השלום בירושלים – רח' חשין 6 ,ירושלים (חדר 229.)
  • בית המשפט השלום בבאר שבע – רח' התקווה 5 ,באר שבע
כמו כן ניתן לערער על החלטת הוועדה העליונה לבית המשפט המחוזי רק בשאלות משפטיות! 

תביעתך במשרד הביטחון נדחתה?

כדאי שתברר בהקדם האפשרי את האפשרות לערער על החלטה קצין התגמולים. עורך דין משרד הביטחון כאן לשירותך

עו"ד ידידיה בלומהוף

תביעות משרד הביטחון, ידידיה בלומהוף, עו

מאמרים אחרונים

נחבלת או חלית במהלך השירות?

יתכן ואת\ה זכאי\ת להכרה כנכי אגף שיקום במשרד הביטחון ולקבל תגמולים והטבות בהתאם. עורך דין משרד הביטחון לשירותך.

לבדיקת זכאות מהירה בחינם >>

עקבו אחרינו בפייסבוק

דילוג לתוכן