תביעה נגד משרד הביטחון – כל המידע הרלוונטי לתביעה

איך מתנהלת התביעה באגף שיקום נכים – משרד הביטחון? 

הכלל הוא שהמוציא מחברו עליו הראיה, כלומר, תובע שרוצה להיות מוכר כנכה אגף השיקום צריך להוכיח שהנכות נגרמה עקב השירות הצבאי / ביטחוני וכתוצאה ממנו.

את התביעה יש להגיש במלואה (כולל מסמכי התביעה, תצהירים, עדויות, דוח פציעה, אישור תנאי שירות ומפקד, מסמכים רפואיים וכיוצ"ב) ליחידת התביעות באגף השיקום נכים פתח תקווה.

הליך התביעה במשרד הביטחון מתבצע במספר שלבים:

שלב ראשון: קליטת התביעה

התביעה תגיע לקצינת התגמולים שאחראית על תהליך הקליטה ומיון התביעות. קצינת התגמולים תבדוק את התביעה, תוודא שכל המסמכים הראשוניים נמצאים בתביעה ולאחר מכן תנתב אותה למקום המתאים.

כבר בשלב הזה, קצינת התגמולים רשאית לאשר לתובע טיפול רפואי על חשבון משרד הביטחון, אם תתרשם שיש לכך הצדקה (והוגשה לכך בקשה). כמו כן, במידה והתובע נמצא תחת ימי מחלה עקב הפגימה הנתבעת והוגשה לכך בקשה לתט"ר (תגמול טיפול רפואי), בסמכות קצינת התגמולים לאשר תגמול זה, ככל שתשתכנע שקיים יסוד סביר שהתביעה תתקבל.

שלב שני: ניתוב התביעה

"מסלול ירוק": במידה והוגשה תביעה בגין חבלה ברורה שאירעה בשירות הצבאי ואין כל ספק לעניין הקשר הסיבתי (מי אחראי על החבלה) התביעה תועבר ישירות למחוז השיקום שבסמיכות למקום מגוריו של התובע לצורך קביעת וועדה רפואית שתקבע את גובה אחוז הנכות (מסלול זה מתאים לחלק קטן מאוד מהתביעות שמוגשות לאגף השיקום).

לרוב, קצינת התגמולים תשלול את האפשרות למסלול ירוק, והתביעה תשלח לתחומים השונים באגף השיקום: תחום חבלות ותחום מחלות.

חבלה מוגדרת: נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Aborted Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress Disorder).

מחלה מוגדרת: כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה.

שלב שלישי: דיון בשאלת הקשר הסיבתי

המעבר לתחום חבלות ומחלות באגף השיקום מתקיים לצורך בחינת הקשר הסיבתי שבין הפגימה שנטענה בתביעה לבין האירוע הנטען כגורם לפגימה. לדוגמה, חייל שהגיש תביעה למשרד הביטחון בגין פגימה שנוצרה לו עקב פריקת כתף בצבא. משרד הביטחון יאמת את הדברים הנטענים לעניין אירוע הפריקה, יוודא שאכן הנזק נגרם כתוצאה ישירה של אותה הפריקה ושלא קדמו לפריקה בעיות אחרות שיכולות להוריד או להפחית ממשרד הביטחון את האחריות.

פעולות שעושה קצין התגמולים לצורך הוכחת הקשר הסיבתי:

עם קבלת התביעות בתחומים השונים יבצע קצין התגמולים מספר פעולות:

A. איסוף חומר:

• קצין התגמולים יעביר את התביעה לתחום חקירות – שם החוקרים יבצעו אימות לאירועים שנטענו בתביעה (בהתאם לתצהירים, אישור תנאי שירות, דוח פציעה, עדים וכיוצ"ב).

• קצין התגמולים יפנה לגופי הרפואה השונים (קופות חולים, בתי חולים וכו') ויבקש מהם לקבל את התיק הרפואי המלא של התובע (ישנן קופות חולים שלא עובדות באופן ישיר עם משרד הביטחון. במצבים אלו, אגף השיקום יבקש מהתובע להוציא את התיק הרפואי מקופת החולים ולהעביר אותו ישירות אליו).

• במצבים מסוימים רשאי קצין התגמולים לפנות לכל גוף ולבקש ממנו מידע לצורך בירור העובדות ואיסוף החומר. לדוגמא: בתביעות בגין הפרעה נפשית, פונה קצין התגמולים למוסדות הלימוד שלמד התובע בכדי לקבל אינדיקציה על מצבו בתקופה שקדמה לצבא).

עם קבלת כל החומר הדרוש (מסמכים רפואיים, ואישורים עובדתיים מהחוקרים וכיוצ"ב) יבדוק קצין התגמולים את התיק ויבחן אותו. קצין התגמולים יסמן נקודות משמעותיות ורלוונטיות שיכולו לעזור בבחינת הקשר הסיבתי.

B. בחינת הקשר הסיבתי הרפואי:

בדיקה רפואית אצל מומחה רפואי מטעם משרד הביטחון:

קצין התגמולים יעביר לרופא מומחה מטעמו את תיקו של התובע. המומחה הרפואי שייבחר יהיה בתחום התמחות הרלוונטי לסוג הפגימה. אותו מומחה רפואי יבחן את התיק, ייפגש עם התובע, יבדוק אותו ולאחר מכן יגיש למשרד הביטחון חוות דעת לעניין הקשר הסיבתי בין הפגימה הנטענת לבין האירוע הנטען.

האפשרויות העומדות בפני הרופא המומחה מטעם משרד הביטחון הן:

• להמליץ לאגף השיקום במשרד הביטחון לקבל את התביעה במלואה = "גרימה". כלומר, להגדיר כי קיים קשר סיבתי מלא ואכן המאורע הנטען גרם למלוא הפגימה.
• להמליץ לאגף השיקום במשרד הביטחון לקבל באופן חלקי את התביעה, כך שחלק מהפגימה צריכה להיות באחריות משרד הביטחון = "החמרה". כלומר, להגדיר כי קיים קשר סיבתי חלקי והמאורע הנטען תרם למצב הרפואי הקיים
• להמליץ לאגף השיקום במשרד הביטחון שלא לקחת שום אחריות על הפגימה = "דחייה". כלומר, המאורע לא גרם לפגימה כלל.

שלב רביעי: החלטת קצין התגמולים לעניין הקשר הסיבתי

לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הרפואי, תיבדק חוות הדעת ע"י יועץ רפואי של משרד הביטחון שיחתום גם הוא על חוות הדעת (יועץ רפואי הינו רופא שעובד באגף השיקום ומרכז את העבודה עם הרופאים אשר כותבים את חוות הדעת)

בהתאם לחוות דעתו של המומחה, יקבל קצין התגמולים את החלטתו לעניין אחריות משרד הביטחון לפגימה – הוכחת הקשר הסיבתי.

גרימה משפטית: בסמכות קצין התגמולים לסטות מחוות דעתו של המומחה הרפואי ולהכיר במלוא הפגימה/ נזק, כאשר הרופא המליץ למשרד הביטחון להכיר ב"החמרה". קצין התגמולים רשאי לעשות כך כאשר לא קיים תיעוד רפואי קודם לאירוע הנטען וכי הוא מתרשם שהאירוע הנטען גרם לפרוץ הנכות והוא הגורם הבלעדי והטריגר ליציאתה אל מהכח אל הפועל.

האם ניתן לערער לבית משפט על החלטת קצין התגמולים?

כן. על החלטת קצין התגמולים ניתן לערער לבית המשפט. כאשר קצין התגמולים דחה או קיבל באופן חלקי את התביעה, ניתן  לערער על החלטה זו בפני ועדת הערר בבית המשפט השלום ולבקש לתקן את החלטת קצין התגמולים.

במצבים מסוימים כאשר קיימת ראיה חדשה שיכולה לשנות את חוות דעתו של המומחה הרפואי, או כאשר הראיה החדשה יכלה להוכיח את קיום המאורע שהוכחש ע"י משרד הביטחון, ניתן יהיה להגיש לקצין התגמולים בקשה לעיון מחדש.

קצין התגמולים יבחן אם אכן מדובר בראיה שעומדת בקריטריונים לעניין עיון מחדש. ככל שהיא עומדת, ישלח קצין התגמולים את הראיה החדשה לבחינה חוזרת כדי לדון בשנית לעניין הקשר הסיבתי.

לעניין ערעור על החלטת קצין התגמולים בפני בית המשפט ניתן לקרוא בהרחבה בליינק: "ערעור על קצין התגמולים – עורך דין משרד הביטחון".

שלב חמישי: ועדה רפואית במשרד הביטחון

לאחר שהוכח הקשר הסיבתי, יופנה התובע לוועדה רפואית מחוזית במחוז השיקום שלו בהתאם למקום מגוריו.

לתוצאות הוועדה הרפואית יש השלכות רבות בעניינו של התובע, שכן ככל שהנכות שתקבע תהיה גבוהה יותר, כך התגמול וההטבות יהיו גבוהים בהתאם. חשוב לייחס חשיבות רבה לעניין הוועדה: להגיע מוכנים עם כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ולטעון את הטיעונים בצורה עניינית וחד משמעית.

הוועדה הרפואית תשמע את התובע הנבדק, ואת עורך דינו. לאחר מכן יבצע הרופא בדיקה קלינית. לאחר הבדיקה תסכם הוועדה את מסקנותיה ותתעד זאת בפרוטוקול.

הוועדה הרפואית תקבע את אחוז הנכות בהתאם לחוק "תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969"

לאחר סיכום הוועדה הרפואית, יועבר הפרוטוקול לאישור יו"ר הוועדות הרפואיות וממנו לקצין התגמולים.

לעניין וועדה רפואית של משרד הביטחון ניתן לקרוא בהרחבה בלינק: "מהי וועדה רפואית במשרד הביטחון ואיך היא מתנהלת"

שלב שישי: החלטת קצין התגמולים לעניין גובה אחוז הנכות הנקבע

לאחר קבלת פרוטוקול הוועדה הרפואית, יוציא קצין התגמולים החלטה לעניין גובה אחוז הנכות שנקבעה. קצין התגמולים יכתוב בהחלטתו על האפשרות לערער על הוועדה.

ערעור על החלטת הוועדה הרפואית המחוזית במשרד הביטחון

נכה שטוען שאחוז הנכות שנקבע לו אינו תואם את מצבו הרפואי, רשאי להגיש ערעור בפני הוועדה העליונה. הוועדה העליונה יכולה להסכים עם הוועדה המחוזית, להעלות את אחוז הנכות אך גם להפחית את גובה הנכות. לכן חשוב מאוד לבצע את הערעור בצורה מדויקת בכדי להפחית את הסיכוי שהוועדה העליונה במשרד הביטחון תפחית את הנכות, ובכך יפגע הנכה.

על הוועדה העליונה ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי בשאלה משפטית בלבד.

ניתן לקרוא בהרחבה בנושא ערעור על החלטת הוועדה המחוזית של משרד הביטחון בלינק: "מתי כדאי להגיש ערעור על החלטת הוועדה המחוזית במשרד הביטחון?"

מה אורך התביעה במשרד הביטחון?

משך התביעה נגד משרד הביטחון הוא ארוך ומייגע. לא הרבה מודעים לכך, אולם לאגף השיקום במשרד הביטחון ישנן הוראות כתובות הנוגעות למשך תקופת הטיפול בתביעה.

הוראת אגף שיקום נכים מס' 14.02 דנה במשך הזמן לטיפול בתביעה – בהתאם לסוג התביעה שהוגשה. מטרת ההוראה, היא להגדיר את מדדי השרות שיינתנו בתחומים השונים וזאת לצורך מימוש הוראות וזכאויות באופן הכי מהיר שניתן. זאת על מנת לסייע לנכה בשיקומו.

ההוראות מפרטות את זמני העבודה המומלצים לגבי כל הליך והליך. משך התביעה למשרד הביטחון שנקבע בהוראה לטיפול בתביעה הוא לא קצר והתחושה היא שהתביעה "לא זזה". מי שמכיר את התנהלות המוסד לביטוח לאומי בתביעות לקבלת גמלאות נכות, יתקשה שלא להתאכזב מלראות את משך הזמן של הטיפול בתיק משרד הביטחון בהתאם להוראה. זאת לעומת משך הזמן בטיפול בתביעה מול הביטוח הלאומי, שהוא קצר באופן משמעותי.

יודגש, כי יש עניין רב בהגשת התביעה למשרד הביטחון באופן מושלם. כאשר כל המסמכים והנספחים מצורפים לה, ניתן לחסוך זמן יקר ולקצר באופן משמעותי את משך התביעה נגד משרד הביטחון.

ניתן לקרוא בהרחבה על משך התביעה במשרד הביטחון אגף שיקום נכים בלינק: "משך התביעה נגד משרד הביטחון – עו"ד משרד הביטחון".

האם ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון באופן עצמאי ללא עורך דין? 

תביעה למשרד הביטחון יכולה להיעשות באופן עצמאי וללא עורך דין. לעיתים כשחייל נחבל או חלה בשירות הצבאי, ר"מ 2 או קצינת הנפגעים יציעו את עזרתם בהגשת התביעה למשרד הביטחון. (לעניין היתרון והחיסרון בהגשת תביעה דרך הצבא ניתן למצוא בלינק: "הגשת תביעה למשרד הביטחון דרך ר"מ 2 בגין חבלה או מחלה – יתרונות וחסרונות" ).

ליווי של עורך דין מנוסה אשר עוסק באופן בלעדי בתביעות מול משרד הביטחון, יאפשר לתובע יתרון בולט ומשמעותי בהליך התביעה ובמיצוי זכויותיו. בתביעה מול משרד הביטחון קיימות דקויות רבות שמצריכות ידע נרחב וניסיון. ניהול נכון ומקצועי של התביעה יכול להשפיע באופן משמעותי על תוצאותיה.

כמו כן, מלבד ליווי התובע משלב כתיבת התביעה, המצאת המסמכים והראיות, עורך הדין יהיה בקשר רציף עם קציני התגמולים ויוודא שהתביעות מתקדמות באופן הנכון.

זאת ועוד, הופעת עו"ד עם הנכה בוועדה הרפואית תאפשר לעו"ד לבחון את האפשרות לערעור בפני הוועדה העליונה ו/ או בית המשפט המחוזי, לאחר קבלת ההחלטה בוועדה.