תביעה נגד משרד הביטחון – כל התורה על רגל אחת בתביעת נכות נגד משרד הביטחון

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
תביעה נגד משרד הביטחון, מי יכול להגיש? מתי ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון? למה להגיש בכלל, ומה ניתן להרוויח מכך? איך מתנהל תהליך התביעה? והאם ניתן להגיש תביעה באופן עצמאי, ללא עורך דין? שאלות אלה, הן שאלות חשובות שצריכות להישאל לקראת הגשת תביעה נגד משרד הביטחון – אגף שיקום נכים. במאמר זה יובאו בקצרה תשובות לשאלות אלו, ולשאלות נוספות, מעין כל תורת התביעה נגד משרד הביטחון "על רגל אחת".
תביעה למשרד הביטחון - כל התורה על רגל אחת - עורך דין לתביעה מול הצבא

תביעה נגד משרד הביטחון – רקע כללי

אגף שיקום נכים במשרד הביטחון אמון על תביעות שמוגשות לו על פי חוק. התביעות מוגשות כאשר חיילים ואנשי כוחות הביטחון חלו או נחבלו במהלך שירותם הצבאי וכתוצאה ממנו, ולאו דווקא בפעילות מבצעית. אגף השיקום במשרד הביטחון מנהל את התביעות ובאחריותו להמשיך לדאוג לחיילים שהוכרו כנכים.

  1. מי יכול להגיש תביעה נגד משרד הביטחון?
  2. האם רק נזק שנגרם בתוך הבסיס ורק בזמן ביצוע התפקיד מאפשר הגשת תביעה למשרד הביטחון?
  3. האם אנשי קבע יכולים להגיש תביעה נגד משרד הביטחון ולקבל הכרה כנכי צה"ל ?
  4. מתי נכון להגיש תביעה כנגד משרד הביטחון?
  5. כמה זמן לאחר השחרור עוד ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון?
  6. למה להגיש תביעה למשרד הביטחון ומה מרוויחים מכך?
  7. איך מתנהלת התביעה במשרד הביטחון אגף השיקום?
  8. כמה זמן נמשכת התביעה נגד משרד הביטחון?
  9. האם ניתן לערער לבית משפט על החלטת קצין התגמולים?

 

1. מי יכול להגיש תביעה נגד משרד הביטחון?

מחלה/ חבלה במהלך השירות הצבאי 

חשוב להבין שתביעות נגד משרד הביטחון מוגשות עקב נכות רפואית ו/או נפשית שנגרמה במהלך השירות הצבאי/בטחוני וכתוצאה ממנו. כלומר, חייל שנחבל בשירותו הצבאי וכתוצאה מכך נגרמה אצלו נכות יוכל להגיש תביעה נגד משרד הביטחון בגין אותה נכות.

נכות מוגדרת כאיבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית בין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שנגרמו לחייל כתוצאה מגורם שאירע בתקופת שירותו. הגורמים הם:

  1. מחלה חדשה שהתפרצה
  2. החמרת מחלה קיימת
  3. חבלה

חשוב לדעת! תביעה מוגשת בגין נכות שנוצרה בגין אחד מאלו, וממשיכה ללוותו גם לאחר השירות. כלומר, כאשר חייל נחבל או חלה והנכות חלפה – לא ניתן להגיש תביעה לאחוזי נכות.

לעניין רשלנות רפואית שאירעה בצבא והאפשרות של תביעה למשרד הביטחון, ניתן לקרוא בהרחבה בלינק: "רשלנות רפואית בצבא – גורמים עיקריים​ – תביעה נגד משרד הביטחון".


2. האם רק נזק שנגרם בתוך הבסיס ורק בזמן ביצוע התפקיד מאפשר הגשת תביעה נגד משרד הביטחון?

לא. גם חבלה שקרתה בדרך לבסיס או בחזרה אליו מאפשרת לחייל התובע להגיש תביעה נגד משרד הביטחון ולהיות מוכר כנכה צה"ל, וכן חבלה שהתרחשה בחופשה. גם חבלה שהתרחשה בבסיס שלא בעת ביצוע התפקיד הייעודי של החייל עשויה לאפשר הגשת תביעה למשרד הביטחון ולזכות באחוזי נכות, כל זאת ע"פ הפירוט להלן.

חבלה בדרך מהבסיס או בחזרה אליו :

חייל בשירות סדיר אשר נחבל בדרך לבסיס או בדרכו חזרה ממנו, וכתוצאה מהחבלה נגרמה נכות – יוכל להגיש תביעה במשרד הביטחון ולהיות מוכר כנכה צה"ל. לכן, לדוגמה, כאשר חייל בשירות סדיר יצא הביתה לסוף שבוע ונחבל בדרכו מתחנת האוטובוס הביתה, הוא יהיה רשאי להגיש נגד משרד הביטחון תביעה בגין אותה הנכות לפי חוק הנכים.

 סעיף 1 א' לחוק הנכים קובע:

רואים חבלה שאירעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, רואים חבלה כאמור רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו

חבלה שקרתה שלא תוך כדי התפקיד הצבאי:

חייל שנפצע במהלך השירות הצבאי אך לא במסגרת ביצוע תקפידו הספציפי, לדוגמא: במשחק כדורגל בבסיס, נפילה בבסיס, חבלה שקרתה בזמן פעילות בשטח הבסיס אך מחוץ להגדרת התפקיד – כל אלו מהווים עילה לתביעה נגד משרד הביטחון ולבקשת הכרה כנכה צה"ל.

חבלה שקרתה בחופשה מהצבא:

חייל בשירות סדיר שנחבל במהלך חופשה יוכל להגיש תביעה לאחוזי נכות ממשרד הביטחון רק אם החופשה הייתה באישור. במידה והחייל נחבל במהלך עבודה שביצע מחוץ למסגרת הצבאי – לא יהיה ניתן להגיש תביעה, כמו כן אם החבלה אירעה בחו"ל לאחר אפריל 2017 – לא יהיה ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון וכיוצ"ב.

סעיף 2 לחוק קובע חריגים להכרה בנכה בגין חבלה בחופשה מהצבא:

החבלה לא אירעה תוך כדי עיסוקו של החייל בעבודה, בעיסוק או בפעילות ספורטיבית, אשר נהוג לקבל בעבורם תמורה, בין בכסף ובין בשווה כסף, בין אם אושרו כדין לפי פקודות הצבא ובין אם לאו, בין אם בפועל ניתנה תמורה כאמור ובין אם לאו

(ניתן לקרוא בהרחבה על נושא זה במאמר שבלינק: פציעה בחופשה מהצבא – ייתכן שתהיו זכאים לפיצויים – עורך דין משרד הביטחון)

תביעה זו תוגש לפי חוק התגמולים לחיילים ובני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) ולא לפי חוק הנכים. בתביעה לפי חוק זה, יצטרך התובע להגיע ל20% נכות בכדי שיוכר כנכה צה"ל ויתחיל לקבל הטבות ותגמולים ממשרד הביטחון.


3. האם אנשי קבע יכולים להגיש תביעה נגד משרד הביטחון ולקבל הכרה כנכי צה"ל ?

החוק מגדיר את אנשי הקבע:

חייל בשירות קבע המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשמ"ה-1985, רואים אותו, בששת החודשים הראשונים של שירות הקבע כאמור, כחייל שאינו חייל בשירות קבע

ועדת גורן – חוק ההסדרים : אנשי קבע

אדם בשירות קבע יכול להגיש תביעה נגד משרד הביטחון בהתאם לחוק ההסדרים, לאור ההמלצות של ועדת גורן.

הכלל אומר שאנשי כוחות הביטחון ואנשי הקבע יוכלו להגיש למשרד הביטחון תביעה לנכות רק בגין חבלות שירות ומחלות שירות.  

חריג לכלל:

תקנות אלו (חוק ההסדרים – ועדת גורן)  לא יחול על חבלות שאירעו לפני התאריך 27.4.2017, ו/או מחלות שהתגלו לפני התאריך 1.1.2014, – כלומר, מי שנחבל לפני 27.4.2017, במהלך שירותו בקבע או שחלה לפני התאריך 1.1.2014, יוכל להגיש תביעה לאגף שיקום נכים ללא כל סייג, וחוק ההסדרים שקיבל את המלצות וועדת גורן לא יחול עליו.

*איש מילואים יחשב כחייל בסדיר לעניין ועדת גורן.

תיקון לחוק הנכים, מספר 29 קובע:

"חבלת שירות" היא חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי.

"מחלת שירות" היא כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי; מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא-אדומה; הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה; פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש או באמצעי לחימה; מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור.

 

חוק ההסדרים הינו חוק חדש שעדין לא התברר דיו בבית המשפט. הגדרות אלו כפי שנקבעו בחוק נתונות לפרשנויות רבות. לכן, מי שלא עומד בחריגים באופן מובהק יגיש את תביעתו למוסד לביטוח לאומי – תביעה לענף נפגעי עבודה (יש בתביעה לביטוח לאומי יתרונות רבים אך גם חסרונות, ויש ללמוד או להתייעץ לגבי הגשת תביעה שכזו).

תביעה נזיקית נגד המדינה

חוק ההסדרים פתח את האפשרות של חייל בקבע לתבוע לפי חוק הנזקין את המדינה ואת מפקדיה במצבים שאינם כתוצאה ממאפיינים צבאיים.

לפני הגשת התביעה חשוב מאוד להבין במדויק לאן נכון להגיש את התביעה והיכן עדיף לנהל אותה.

נפצעת או חלית בעיקבות השירות הצבאי?

יתכן ואת\ה זכאי\ת להכרה כנכה אגף שיקום במשרד הביטחון ולקבל תגמולים והטבות בהתאם. עורך דין משרד הביטחון לשירותך.

4. מתי נכון להגיש תביעה נגד משרד הביטחון?

הגשת תביעה למשרד הביטחון יכולה להתבצע בסמוך למועד השחרור משירות החובה. אם התביעה הוגשה פחות משנה מיום השחרור אזי שמועד הזכאות לנכות יהיה מיום השחרור (לפני מועד הגשת התביעה).

סעיף 18 לחוק הנכים קובע:

תגמולים המגיעים לנכה ישולמו מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי, שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו – אם הגיש תביעה לתשלומים אלה תוך שנה אחת מיום שחרורו. בכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר

ישנה חשיבות להגיש את התביעה למשרד הביטחון בהקדם האפשרי (בסמוך למועד השחרור משירות סדיר) וזאת מכמה סיבות:

  • ככל שהתביעה תוגש בסמיכות לאירוע הנטען בתביעה, יהיה קל יותר להוכיח את קיומה של הנכות והסיבה לה.
  • אגף שיקום נכים במשרד הביטחון נכנס לתמונה כבר בשלב מוקדם, על כל המשתמע מכך.
  • פיצויים והטבות – מועד התגמולים וההטבות ישולמו מיום הגשת התביעה (במידה והתביעה הוגשה לאחר השחרור אבל פחות משנה מיום השחרור, יראו את התביעה כאילו הוגשה בסמוך לשחרור לצורך קבלת התגמולים)
  • לא מסתכנים בתיישנות התביעה.

5. כמה זמן לאחר השחרור עוד ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון ?

הכלל אומר שניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון אגף השיקום עד שלוש שנים מיום השחרור.

סעיף 32 לחוק הנכים קובע:

הזכות להגיש בקשה לקצין התגמולים מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הביטחון קבע לגביה בתקנות תקופת התיישנות ארוכה יותר – תתיישן הזכות כתום אותה תקופה

 

חריגים לכלל שלוש השנים למועד ההתיישנות:

קצין תגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת בקשה לפי סעיף 30, על אף האמור בסעיף 32(א), אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו תנאים אלה: הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה; ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה; ההשהיה לא הביאה, ולא היתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין, להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת הנאה אחרת עקב החמרת הנכות; ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה

חבלה רשומה היא חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צה"ל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הביטחון.

*כאמור, הפרעה פוסט-טראומתית נחשבת כחבלה ולא כמחלה.


6. למה להגיש תביעה למשרד הביטחון ומה מרוויחים מכך?

הגשת תביעה נגד משרד הביטחון חשובה מכמה סיבות עיקריות:

  • לאחר שמשרד הביטחון בודק את הקשר הסיבתי בין המחלה/ חבלה לבין השירות/לאירוע הנטען, יקבע משרד הביטחון מי אחראי לפגימה שאירעה (מחלה או חבלה). האחריות חשובה הן למצב העכשווי של הנכה, והן במידה והנכות תחמיר עם השנים. אם מצבו של הנכה ימשיך ויוחמר, הוא יוכל להגיש בקשה לבדיקה חוזרת ובכך אחוזי הנכות שלו יותאמו למצבו העדכני. ניתן לקרוא בהרחבה בנושא החמרת מצב במשרד הביטחון בלינק: "החמרת מצב בתביעה נגד משרד הביטחון – בקשה לבדיקה חוזרת – עו"ד משרד הביטחון".

 

  • לקראת סיום התביעה, הנכה יזומן לוועדה רפואית שתאמוד את גובה אחוז הנכות של התובע. בהתאם לגובה אחוז הנכות שיקבע, יקבל הנכה מענק חד פעמי/ תגמולים (בהתאם לגובה אחוז הנכות). נכה שנקבעו לו 10% נכות עד 19% נכות – יקבל מענק חד פעמי. נכה שנקבעו לו 20% ומעלה יקבל גמלה חודשית כל חודש, כאשר החישוב יעשה מיום הגשת התביעה. (ניתן לקרוא בהרחבה את חישוב הגמלאות או המענקים שניתנים על ידי משרד הביטחון בלינק: "טבלת תגמולים לנכי צה"ל", "זכויות והטבות לנכי צה"ל" ).

 

  • נכות מוסבת (תקנה 9): לאחר שמשרד הביטחון הכיר בפגימה שתבע הנכה, יכול הנכה לבקש שיקבעו לו אחוזי נכות נוספים עקב נכות נוספת שהתפתחה אצלו בעקבות הראשית שהוכרה. לדוגמה: חייל שהוכר בגין מחלה שסיכנה את חייו וכתוצאה מאותה המחלה החל לסבול מהפרעה פוסט טראומתית, אזי שיהיה ניתן להגיש בקשה לפני תקנה 9. הוועדה הרפואית תדון בשאלת הקשר הסיבתי בין הנכות הראשית לנכות הנילוות וככל שישתכנעו בקיום הקשר תקבע הוועדה אחוזי נכות נוספים בגין הנכות המשנית (המוסבת). תקנה זו נפוצה בנכות נילוות באיבריים זוגיים. כלומר, כאשר איבר זוגי אחד מתפקד בצוריה לקויה, לעיתים האיבר המקביל אליו נחלש ונפגע עם הזמן כתוצאה מעומס יתר (עיניים, רגליים, ידיים וכדומה). ניתן לקרוא בהרחבה בנושא נכות מוסבת בלינק: "נכות מוסבת לפי תקנה 9 למשרד הביטחון".

 

  • בנוסף למענק הכספי / הגמלה החודשית הניתנת ע"י משרד הביטחון ,אגף השיקום יכול לספק תמיכה כלכלית נוספת, עזרה בלימודים, הלוואות, מענקים, עזרה נפשית ועוד לאלו העומדים בקריטריונים. ניתן קרוא בהרחבה על ההטבות הניתנות לנכי צה"ל בלינק: "הטבות לנכי צה"ל – אגף שיקום נכים"

 

  • נכה שגובה אחוז הנכות שנקבעו לו עומד על מעל 20% נכות (כולל), הטיפול הרפואי בענייני הנכות יהיה במימון משרד הביטחון אגף שיקום נכים. כלומר, כל טיפול רפואי שהנכה יזדקק לו יינתן על חשבון אגף שיקום נכים. במידה והנכה גם לא יוכל לעבוד כתוצאה מהנכות – משרד הביטחון עשוי לשלם לו שכר בגין תקופת האבטלה. ניתן לקרוא בהרחבה על הטיפול הרפואי שניתן ע"י משרד הביטחון בליינק: "שירותים רפואיים באגף שיקום נכים במשרד הביטחון"

מחפשים עורך דין שעוסק באופן בלעדי בתביעה נגד משרד הביטחון?

תשאירו פרטים כאן ועורך דין ממשרדנו יחזור אליך בהקדם.

7. איך מתנהלת התביעה במשרד הביטחון אגף השיקום?

הכלל הוא שהמוציא מחברו עליו הראיה, כלומר, תובע שרוצה להיות מוכר כנכה אגף השיקום צריך להוכיח שהנכות נגרמה עקב השירות הצבאי / ביטחוני וכתוצאה ממנו.

את התביעה יש להגיש במלואה (כולל מסמכי התביעה, תצהירים, עדויות, דוח פציעה, אישור תנאי שירות ומפקד, מסמכים רפואיים וכיוצ"ב) ליחידת התביעות באגף השיקום נכים פתח תקווה.

הליך התביעה במשרד הביטחון מתבצע במספר שלבים:

שלב ראשון: קליטת התביעה

התביעה תגיע לקצינת התגמולים שאחראית על תהליך הקליטה ומיון התביעות. קצינת התגמולים תבדוק את התביעה, תוודא שכל המסמכים הראשוניים נמצאים בתביעה ולאחר מכן תנתב אותה למקום המתאים.

כבר בשלב הזה, קצינת התגמולים רשאית לאשר לתובע טיפול רפואי על חשבון משרד הביטחון, אם תתרשם שיש לכך הצדקה (והוגשה לכך בקשה). כמו כן, במידה והתובע נמצא תחת ימי מחלה עקב הפגימה הנתבעת והוגשה לכך בקשה לתט"ר (תגמול טיפול רפואי), בסמכות קצינת התגמולים לאשר תגמול זה, ככל שתשתכנע שקיים יסוד סביר שהתביעה תתקבל.

שלב שני: ניתוב התביעה

"מסלול ירוק": במידה והוגשה תביעה בגין חבלה ברורה שאירעה בשירות הצבאי ואין כל ספק לעניין הקשר הסיבתי (מי אחראי על החבלה) התביעה תועבר ישירות למחוז השיקום שבסמיכות למקום מגוריו של התובע לצורך קביעת וועדה רפואית שתקבע את גובה אחוז הנכות (מסלול זה מתאים לחלק קטן מאוד מהתביעות שמוגשות לאגף השיקום).

לרוב, קצינת התגמולים תשלול את האפשרות למסלול ירוק, והתביעה תשלח לתחומים השונים באגף השיקום: תחום חבלות ותחום מחלות.

חבלה מוגדרת: נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Aborted Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress Disorder).

מחלה מוגדרת: כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה.

שלב שלישי: דיון בשאלת הקשר הסיבתי

המעבר לתחום חבלות ומחלות באגף השיקום מתקיים לצורך בחינת הקשר הסיבתי שבין הפגימה שנטענה בתביעה לבין האירוע הנטען כגורם לפגימה. לדוגמה, חייל שהגיש תביעה למשרד הביטחון בגין פגימה שנוצרה לו עקב פריקת כתף בצבא. משרד הביטחון יאמת את הדברים הנטענים לעניין אירוע הפריקה, יוודא שאכן הנזק נגרם כתוצאה ישירה של אותה הפריקה ושלא קדמו לפריקה בעיות אחרות שיכולות להוריד או להפחית ממשרד הביטחון את האחריות.

 

פעולות שעושה קצין התגמולים לצורך הוכחת הקשר הסיבתי:

עם קבלת התביעות בתחומים השונים יבצע קצין התגמולים מספר פעולות:

A. איסוף חומר:

  • קצין התגמולים יעביר את התביעה לתחום חקירות – שם החוקרים יבצעו אימות לאירועים שנטענו בתביעה (בהתאם לתצהירים, אישור תנאי שירות, דוח פציעה, עדים וכיוצ"ב).

 

  • קצין התגמולים יפנה לגופי הרפואה השונים (קופות חולים, בתי חולים וכו') ויבקש מהם לקבל את התיק הרפואי המלא של התובע (ישנן קופות חולים שלא עובדות באופן ישיר עם משרד הביטחון. במצבים אלו, אגף השיקום יבקש מהתובע להוציא את התיק הרפואי מקופת החולים ולהעביר אותו ישירות אליו).

 

  • במצבים מסוימים רשאי קצין התגמולים לפנות לכל גוף ולבקש ממנו מידע לצורך בירור העובדות ואיסוף החומר. לדוגמא: בתביעות בגין הפרעה נפשית, פונה קצין התגמולים למוסדות הלימוד שלמד התובע בכדי לקבל אינדיקציה על מצבו בתקופה שקדמה לצבא).

עם קבלת כל החומר הדרוש (מסמכים רפואיים, ואישורים עובדתיים מהחוקרים וכיוצ"ב) יבדוק קצין התגמולים את התיק ויבחן אותו. קצין התגמולים יסמן נקודות משמעותיות ורלוונטיות שיכולו לעזור בבחינת הקשר הסיבתי.

B. בחינת הקשר הסיבתי הרפואי:

בדיקה רפואית אצל מומחה רפואי מטעם משרד הביטחון:

קצין התגמולים יעביר לרופא מומחה מטעמו את תיקו של התובע. המומחה הרפואי שייבחר יהיה בתחום התמחות הרלוונטי לסוג הפגימה. אותו מומחה רפואי יבחן את התיק, ייפגש עם התובע, יבדוק אותו ולאחר מכן יגיש למשרד הביטחון חוות דעת לעניין הקשר הסיבתי בין הפגימה הנטענת לבין האירוע הנטען.

האפשרויות העומדות בפני הרופא המומחה מטעם משרד הביטחון הן:

  • להמליץ לאגף השיקום במשרד הביטחון לקבל את התביעה במלואה = "גרימה". כלומר, להגדיר כי קיים קשר סיבתי מלא ואכן המאורע הנטען גרם למלוא הפגימה.
  • להמליץ לאגף השיקום במשרד הביטחון לקבל באופן חלקי את התביעה, כך שחלק מהפגימה צריכה להיות באחריות משרד הביטחון = "החמרה". כלומר, להגדיר כי קיים קשר סיבתי חלקי והמאורע הנטען תרם למצב הרפואי הקיים
  • להמליץ לאגף השיקום במשרד הביטחון שלא לקחת שום אחריות על הפגימה = "דחייה". כלומר, המאורע לא גרם לפגימה כלל.

 

שלב רביעי: החלטת קצין התגמולים לעניין הקשר הסיבתי

לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הרפואי, תיבדק חוות הדעת ע"י יועץ רפואי של משרד הביטחון שיחתום גם הוא על חוות הדעת (יועץ רפואי הינו רופא שעובד באגף השיקום ומרכז את העבודה עם הרופאים אשר כותבים את חוות הדעת)

בהתאם לחוות דעתו של המומחה, יקבל קצין התגמולים את החלטתו לעניין אחריות משרד הביטחון לפגימה – הוכחת הקשר הסיבתי.

גרימה משפטית: בסמכות קצין התגמולים לסטות מחוות דעתו של המומחה הרפואי ולהכיר במלוא הפגימה/ נזק, כאשר הרופא המליץ למשרד הביטחון להכיר ב"החמרה". קצין התגמולים רשאי לעשות כך כאשר לא קיים תיעוד רפואי קודם לאירוע הנטען וכי הוא מתרשם שהאירוע הנטען גרם לפרוץ הנכות והוא הגורם הבלעדי והטריגר ליציאתה אל מהכח אל הפועל.

 

האם ניתן לערער לבית משפט על החלטת קצין התגמולים?

כן. על החלטת קצין התגמולים ניתן לערער לבית המשפט. כאשר קצין התגמולים דחה או קיבל באופן חלקי את התביעה, ניתן  לערער על החלטה זו בפני ועדת הערר בבית המשפט השלום ולבקש לתקן את החלטת קצין התגמולים.

במצבים מסוימים כאשר קיימת ראיה חדשה שיכולה לשנות את חוות דעתו של המומחה הרפואי, או כאשר הראיה החדשה יכלה להוכיח את קיום המאורע שהוכחש ע"י משרד הביטחון, ניתן יהיה להגיש לקצין התגמולים בקשה לעיון מחדש.

קצין התגמולים יבחן אם אכן מדובר בראיה שעומדת בקריטריונים לעניין עיון מחדש. ככל שהיא עומדת, ישלח קצין התגמולים את הראיה החדשה לבחינה חוזרת כדי לדון בשנית לעניין הקשר הסיבתי.

לעניין ערעור על החלטת קצין התגמולים בפני בית המשפט ניתן לקרוא בהרחבה בליינק: "ערעור על קצין התגמולים – עורך דין משרד הביטחון".

שלב חמישי: ועדה רפואית במשרד הביטחון

לאחר שהוכח הקשר הסיבתי, יופנה התובע לוועדה רפואית מחוזית במחוז השיקום שלו בהתאם למקום מגוריו.

לתוצאות הוועדה הרפואית יש השלכות רבות בעניינו של התובע, שכן ככל שהנכות שתקבע תהיה גבוהה יותר, כך התגמול וההטבות יהיו גבוהים בהתאם. חשוב לייחס חשיבות רבה לעניין הוועדה: להגיע מוכנים עם כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ולטעון את הטיעונים בצורה עניינית וחד משמעית.

הוועדה הרפואית תשמע את התובע הנבדק, ואת עורך דינו. לאחר מכן יבצע הרופא בדיקה קלינית. לאחר הבדיקה תסכם הוועדה את מסקנותיה ותתעד זאת בפרוטוקול.

הוועדה הרפואית תקבע את אחוז הנכות בהתאם לחוק "תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969"

לאחר סיכום הוועדה הרפואית, יועבר הפרוטוקול לאישור יו"ר הוועדות הרפואיות וממנו לקצין התגמולים.

לעניין וועדה רפואית של משרד הביטחון ניתן לקרוא בהרחבה בלינק: "מהי וועדה רפואית במשרד הביטחון ואיך היא מתנהלת"

שלב שישי: החלטת קצין התגמולים לעניין גובה אחוז הנכות הנקבע

לאחר קבלת פרוטוקול הוועדה הרפואית, יוציא קצין התגמולים החלטה לעניין גובה אחוז הנכות שנקבעה. קצין התגמולים יכתוב בהחלטתו על האפשרות לערער על הוועדה.

ערעור על החלטת הוועדה הרפואית המחוזית במשרד הביטחון

נכה שטוען שאחוז הנכות שנקבע לו אינו תואם את מצבו הרפואי, רשאי להגיש ערעור בפני הוועדה העליונה. הוועדה העליונה יכולה להסכים עם הוועדה המחוזית, להעלות את אחוז הנכות אך גם להפחית את גובה הנכות. לכן חשוב מאוד לבצע את הערעור בצורה מדויקת בכדי להפחית את הסיכוי שהוועדה העליונה במשרד הביטחון תפחית את הנכות, ובכך יפגע הנכה.

על הוועדה העליונה ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי בשאלה משפטית בלבד.

 

ניתן לקרוא בהרחבה בנושא ערעור על החלטת הוועדה המחוזית של משרד הביטחון בלינק: "מתי כדאי להגיש ערעור על החלטת הוועדה המחוזית במשרד הביטחון?"


8. כמה נזמן נמשכת התביעה נגד משרד הביטחון?

משך התביעה נגד משרד הביטחון הוא ארוך ומייגע. לא הרבה מודעים לכך, אולם לאגף השיקום במשרד הביטחון ישנן הוראות כתובות הנוגעות למשך תקופת הטיפול בתביעה.

הוראת אגף שיקום נכים מס' 14.02 דנה במשך הזמן לטיפול בתביעה – בהתאם לסוג התביעה שהוגשה. מטרת ההוראה, היא להגדיר את מדדי השרות שיינתנו בתחומים השונים וזאת לצורך מימוש הוראות וזכאויות באופן הכי מהיר שניתן. זאת על מנת לסייע לנכה בשיקומו.

ההוראות מפרטות את זמני העבודה המומלצים לגבי כל הליך והליך. משך התביעה נגד משרד הביטחון שנקבע בהוראה לטיפול בתביעה הוא לא קצר והתחושה היא שהתביעה "לא זזה". מי שמכיר את התנהלות המוסד לביטוח לאומי בתביעות לקבלת גמלאות נכות, יתקשה שלא להתאכזב מלראות את משך הזמן של הטיפול בתיק משרד הביטחון בהתאם להוראה. זאת לעומת משך הזמן בטיפול בתביעה מול הביטוח הלאומי, שהוא קצר באופן משמעותי.

יודגש, כי יש עניין רב בהגשת התביעה למשרד הביטחון באופן מושלם. כאשר כל המסמכים והנספחים מצורפים לה, ניתן לחסוך זמן יקר ולקצר באופן משמעותי את משך התביעה נגד משרד הביטחון.

ניתן לקרוא בהרחבה על משך התביעה במשרד הביטחון אגף שיקום נכים בלינק: "משך התביעה נגד משרד הביטחון – עו"ד משרד הביטחון".


9. אם ניתן להגיש תביעה באופן עצמאי ללא עורך דין למשרד הביטחון?

תביעה למשרד הביטחון יכולה להיעשות באופן עצמאי וללא עורך דין. לעיתים כשחייל נחבל או חלה בשירות הצבאי, ר"מ 2 או קצינת הנפגעים יציעו את עזרתם בהגשת התביעה למשרד הביטחון. (לעניין היתרון והחיסרון בהגשת תביעה דרך הצבא ניתן למצוא בלינק: "הגשת תביעה למשרד הביטחון דרך ר"מ 2 בגין חבלה או מחלה – יתרונות וחסרונות" ).

ליווי של עורך דין מנוסה אשר עוסק באופן בלעדי בתביעות מול משרד הביטחון, יאפשר לתובע יתרון בולט ומשמעותי בהליך התביעה ובמיצוי זכויותיו. בתביעה מול משרד הביטחון קיימות דקויות רבות שמצריכות ידע נרחב וניסיון. ניהול נכון ומקצועי של התביעה יכול להשפיע באופן משמעותי על תוצאותיה.

כמו כן, מלבד ליווי התובע משלב כתיבת התביעה, המצאת המסמכים והראיות, עורך הדין יהיה בקשר רציף עם קציני התגמולים ויוודא שהתביעות מתקדמות באופן הנכון.

זאת ועוד, הופעת עו"ד עם הנכה בוועדה הרפואית תאפשר לעו"ד לבחון את האפשרות לערעור בפני הוועדה העליונה ו/ או בית המשפט המחוזי, לאחר קבלת ההחלטה בוועדה.

 

משרד עו"ד ידידה בלומהוף - תביעות משרד הביטחון

עורך דין תביעות משרד הביטחון ידידיה בלומהוף הינו הבעלים של משרד עורכי דין ידידיה בלומהוף אשר מתמחה באופן בלעדי בתביעות משרד הביטחון. המשרד שלנו זכה להיות המשרד המוביל אשר מייצג את הלוחמים של היחידות המיוחדות. עו"ד בלומהוף נמצא בקשר רציף עם מומחים רפואיים מהארץ ומהעולם אשר מייעצים ונותנים לו חוות דעת בתביעות המוגשות על ידו למשרד הביטחון.
משרדנו גאה לייצג בכבוד את אותם חיילים / אנשי כוחות הביטחון אשר נפגעו כתוצאה משירותם על הגנת המולדת ולדאוג למיצוי זכויותיהם.

רוצים לדעת אם אתם זכאים להגיש תביעה ולהיות מוכרים כנכה צה"ל?

השאירו פרטים ונחזור אליך בהקדם

סובל/ת ממחלה או פציעה שאירעה לך עקב השירות ?

יתכן ואת\ה זכאי\ת להכרה כנכה אגף שיקום במשרד הביטחון ולקבל תגמולים והטבות בהתאם. עורך דין משרד הביטחון לשירותך.

לבדיקת זכאות מהירה בחינם >>

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

דילוג לתוכן