פוסט טראומה מהצבא, ממנה סובל התובע, יכולה להיות כתוצאה מפעילות מבצעית, אימונים, לחצים, תקיפה מינית בצבא, מראות קשים, תנאי שירות וכו'.
הליך הכרה ממשרד הביטחון בתביעה לנכות בגין פוסט טראומה הוא הליך שיכול להיות ארוך. הוא מסורבל יותר מהליך תביעה בגין חבלה רגילה, ויכול לקחת מספר שנים. לכן, ישנה חשיבות להגיש את התביעה באופן מדויק ומקצועי בכדי לקצר את זמני התביעה ולהגדיל את סיכויי ההצלחה. למאמר מורחב ניתן ללחוץ כאן: תביעה נגד משרד הביטחון.
*אתם מוזמנים לקרוא מאמרים רבים נוספים בנושא פוסט טראומה בצבא, אחוזי נכות בפוסט טראומה, פוסט טראומה ללוחמים ועוד ועוד – בלחיצה על הלינק כאן.
**מאמר מורחב בנושא הקריטריונים לאבחנה של פוסט טראומה
התיישנות בתביעה בגין פוסט טראומה מהצבא
בניגוד למחלות נפשיות אחרות, ובניגוד לחבלות שאינן רשומות, אין התיישנות בתביעה בגין נכות של פוסט טראומה מבצבא, הסיבה לכן נעוצה בכך שלרוב לוקח מספר שנים עד שבכלל אותו תובע מבין שהוא סובל ומאובחן. לכן, במידה ויצליח התובע להוכיח שאכן ההפרעה הפוסט טראומתית היא כתולדה מהשירות אזי יהיה התובע זכאי לקבל נכות ממשרד הביטחון גם כאשר חלפו מספר שנים. כמו-כן, פוסט טראומה מוגדר כחבלה (ולא כמחלה כפי שנהוג לחשוב) ולכן אם ישנה חבלה רשומה כהגדרת החוק – אין התיישנות.
לדוגמא: לוחם שהשתתפף בפעילות מבצעית והיה נתון לסכנת חיים מידית, כעבור 10 שנים היה טריגר שהציף את האירוע שאירע בצבא וכתצואה מכך החל לסבול מפוסט טראומה. לטענת אנשי המקצוע (הפסיכולוגים והפסיכיאטרים) פוסט הטראומה נגרמה בעקבות אותה הפעילות מבצעית ולכן, כיוון שמדובר בחבלה ספציפית – שאין התנשנות בתביעה לפוסט טראומה במצב הזה.
דוגמאות של תביעות פוסט טראומה שהוגשו לאחרונה ע"י משרדנו לאחר שנים
- לוחם שהשתתף במלחמת יום כיפור והגיש תביעה בשנת 2022 לאחר שנים של טיפולים ואבחנות פסיכיאטריות והוכר כנכה צה"ל.
- לוחם שרק בשנת 2022 החל טיפול נפשי בעקבות פעילות מבצעית שביצע בשנת 1986. לאחר שאובחן עם פוסט טראומה הוגשה תביעה למשרד הביטחון והוכרה תביעתו.
- חיילית שעברה פגיעה מינית בצבא, הבינה אחרי עשור מיום הפגיעה שהיא יכולה להגיש תביעה למשרד הביטחון על פוסט טראומה מהצבא ולקבל הכרה ותגמולים, התביעה הוגשה ונקבעו לה אחוזי נכות משמועתיים.
תנאים להכרה כנכה צה"ל בגין פוסט טראומה
בכדי שתביעה מול משרד הביטחון על פוסט טראומה מהצבא תתקבל, על התובע לעמוד ב- 2 תנאים מצטברים:
1.התובע מאובחן בפוסט טרואמה או לחילופן מאובחן כאדם שסובל מסממנים פוסט טראומטים.
2.קשר סיבתי בין ההפרעה לבין השירות. כלומר, פוסט הטרואמה היא תוצאה ישירה של אירוע/ים שהתרחשו בשירות.
שלבים בבדיקת התביעה בגין פוסט טראומה מהצבא ע"י אגף שיקום נכים
- אגף שיקום נכים בודק היטב את עברו של התובע בכדי לוודא שאכן ההפרעה הפוסט טראומתית, ממנה הוא סובל, היא תולדה של השירות ולא מאירוע חיצוני אחר, אשר התחיל כבר בילדותו או בהמשך חייו שלא קשור לשירות.
- משרד הביטחון פונה לרשויות הרווחה, קופות החולים, לפעמים אפילו לבתי הספר ולמשרדי חקירות זאת על מנת לקבל תמונה מלאה של התובע שטוען שעברו היה נקי וההפרעה הפוסט טרואמתית שלו היא תולדה של השירות הצבאי/ בטחוני. (כאשר מדובר בלוחם שסובל מפוסט טראומה בעקבות השירות סעיף זה לא יתבצע ע"י משרד הביטחון)
- לאחר איסוף כל החומר של התובע, מופנה התובע לפסיכיאטר מטעם אגף שיקום נכים – משרד הביטחון. לצורך כתיבת חוות דעת בעניינו שתבחן את הקשר הסיבתי בן השירות להפרעה. (לאחר הרפורמה, ישנם מצבים כאשר התביעה של לוחם מוגשת עם אבחנה של פוסט טראומה ברורה ומנומקת ע"י איש מקצוע תוכל קצינת התגמולים לוותר על הפניה לפסיכיאטר מומחה ולהכיר בפוסט טראומה כנכות שנגרמה עקב השירות ולהפנותו לוועדה רפואית "מסלול ירוק")
- לאחר שקצין התגמולים שוכנע שאכן פוסט הטראומה של התובע היא כתוצאה מהשירות הצבאי הוא יקבל החלטה על בסיס חוות דעתו של המומחה. לאחר מכן, ויעביר את התובע לוועדות הרפואיות במשרד הביטחון אשר יקבעו את נכותו של התובע.
הלם קרב בצבא
במידה וקצין התגמולים דחה את התביעה – כלומר, השתכנע שהפוסט טראומה לא נגרמה כתוצאה מהשירות, או שקצין התגמולים השתכנע שרק אחוז מסוים מהנכות משויך לשירות והשאר לאירוע אחר שלא קשור, אזי ניתן לערער על כך רק בפני בית המשפט.
*לאור המורכבות שבהוכחת הקשר הסיבתי בתביעה שכזו אני ממליץ להגיש את התביעה באופן מלא בצירוף כל התיעוד, העדויות והמסמכים אשר מוכיחים את הקשר הסיבתי.
*למאמר של עיתון דה מרקר בנושא: פוסט טראומה מהצבא? גלו כיצד ניתן למצות את זכויותיכם במלואן- לחצו כן
עדכונים ושינויים במדיניות משרד הביטחון להכרה כנכה צהל בשל הפרעה פוסט טראומתית אצל לוחמים
לאחרונה, לאחר מקרה איציק סעידיאן השתנתה גישת משרד הביטחון אגף השיקום בהכרתם של לוחמי צה"ל כהלומי קרב (פוסט טראומתיים). משרד הביטחון הכיר בכך שקיימים מספר רב של לוחמים אשר סובלים מפוסט טראומה והם לא מוכרים כנכה צה"ל.
בנוסף משרד הביטחון הבין שחיילים אשר התגייסו לצה"ל ושובצו ביחידות לוחמות (נמצאו מתאימים לצאת לקרב ולהיחשף למראות קשים) יצטרכו להיות מוכרים על ההפרעה הפוסט טראומיתית באופן מלא גם אם סבלו מתסמינים נפשיים עוד קודם לשירות הצבאי. צה"ל קיבל החלטה שהם כשירים לקרב – לא ניתן לטעון שהגיעו לשירות הצבאי עם הפרעה נפשית עוד קודם לשירות.
מסלול ירוק בתביעה בגין פוסט טראומה במשרד הביטחון
לוחמים אשר סובלים מפוסט טראומה מבצבא יוכלו להגיש תביעה למשרד הביטחון ולהיות מוכרים בהליך מזורז (מסלול ירוק) במידה ועמדו במספר קריטריונים.
מי שיכנס למסלול הירוק יהיו לוחמים ותומכי לחימה אשר החשיפה שלהם לסכנה היתה ברורה ומוכחת וישנה אבחנה ברורה ומנומקת ע"י פסיכיאטר מומחה.
לעיתים ניתן יהיה מוכר במסלול הירוק על בסיס סיכום הטיפול של היחידה לתגובות קרב. כאשר משרד הביטחון יקבל את האישור העובדתי בצירוף אבחנות ברורות של פסיכיאטרים, התביעה תבחן ע"י קצין התגמולים אם ניתן להעביר ישירות לוועדה הרפואית.
=
פוסט טראומה מהצבא
ככל שקצין התגמולים לא הסתפק במסמכים, התובע יופנה לאבחון פסיכיאטרי לצורך הוכחת הקשר הסיבתי. במצבים מיוחדים ניתן יהיה לבצע את האבחון בזום. לאחר קבלת חוות הדעת, קצין התגמולים יוציא החלטה בהקשר לאחריות משרד הביטחון.
צורה עבודה זו קיצרה ושינתה באופן משמעותי את התביעות שהוגשו בתביעות משרד הביטחון בגין פוסט טראומה בצבא
