אחוזי נכות פוסט טראומה – משרד הביטחון

אחוזי נכות פוסט טראומה בצבא ואנשי הביטחון

לאחר שמשרד הביטחון הכיר בפוסט טראומה כהפרעה שנגרמה בעקבות הצבא או השירות הביטחוני, הנכה התובע יועבר לוועדה רפואית לצורך קביעת גובה אחוזי הנכות.

יו"ר הוועדות הרפואיות יקבלת את התיק של התובע הסובל מפוסט טראומה לידיו וישבץ ועדה נפשית, הרכב הוועדה יהיה עם פיסכיאטר אחד לכל הפחות, פסיכיאטר שיקבל הנחיות מיו"ר הוועדות לצורך קביעת נכות בגין פוסט טראומה שהוכרה ע"י קצין התגמולים במשרד הביטחון.

הועדה הרפואית במשרד הביטחון תבדוק את התובע ותקבע עבורו את גובה אחוז נכות עבור הפוסט טראומה. ככל שמצב הפוסט טראומה קשה יותר, וככל שפוסט טראומה פוגעת ביותר מרכיבים כך אחוז הנכות שיקבע יהיה גבוה יותר – כך גם הזכאות לפיצויים, הטבות ותגמולים תהיה גבוהה. כמו-כן ככל שאחוז הנכות בגין המצב הנפשי (פוסט טראומה) יהיה גבוה כך גם הסיכויים לקבל ימי מחלה ונכה נצרך תגדל  (נכה אשר טוען כי הנכות מונעת ממנו לעבוד). לכן, התנהלות נכונה לאורך כל התביעה ופירוט מדויק בפני הוועדה הרפואית – תגדיל את הזכויות שלכם בתביעה במשרד הביטחון.

לעיתים הזכאויות הכספיות בגין פוסט טראומה שהוכרה ע"י משרד הביטחון תהיה גבוהה יותר מגובה הגמלה המשולמת בגין אחוזי הנכות שנקבעו בוועדה.

לדוגמא: נכה פוסט טראומתי שמקבל ימי מחלה בעקבות המצבו הנפשי, יקבל תגמול גבוה באופן משמעותי ממה שקיבל עבור גובה הנכות בלבד. קביעה של אחוז נכות גבוה עבור פוסט טראומה הוא חשוב במיוחד, שהרי מלבד הגמלה החודשית עבור הנכות יוכל הנכה לקבל תגמולים נוספים בהתאם לחומרת הנכות, ולכן ככל שאחוזי הנכות בגין הפוסט טראומה יהיו גובהים יותר כך לרופא המחוזי יהיה קל יותר לאשר תגמולים נוספים בעתיד.

ישנם מצבים שהמצב הנפשי בגין הפוסט טראומה הוא כלכך קשה שכתוצאה מכך התפתח גם דיכאון מז'ור,  במצב הזה יהיה על הפסיכיאטר בוועדה לאבחן ולקבוע כי מדובר גם בדיכאון שנגרם בעקבות המצב הנפשי הקיים (פוסט טראומה) ואז יצטרך הפסיכיאטר בוועדה הרפואית לקבוע נכות (סעיף ליקוי אחד)  שיכלול גם את המצב הפוסט טראומתי וגם את הדיכאון. לרוב נכות שכזו תהיה גבוה מנכות רק בגין פוסט טראומה.

איך נמדדים אחוזי נכות לפוסט טראומה במשרד הביטחון?

אחוזי נכות על פוסט טראומה יקבעו על ידי הוועדה ובתאם לתקנות הנכות, תקנות הנכות בפוסט טראומה קובעות איך יקבע אחוז הנכות לנכה. מי שיקרא את סעיף 34 לתקנות, יראה שסעיפי הנכות יקבעו לפי דרגת החומרה של ההפרעה. פוסט טראומה בדרגה קלה – 10% נכות,  פוסט טראומה בדרגה בינונית 20% נכות, פוסט טראומה בדרגה ניכרת 30% נכות, פוסט טראומה בדרגה קשה 50% אחוזי נכות, פוסט טראומה בחומרה קשה ביותר 70% נכות  וכו'.

כל נכה שינסה להבין לפי התקנות את אחוז הנכות שמגיע לו, ייצא מאוכזב מאוד מהחלטת הוועדה הרפואית, ההבחנה בין סעיף לסעיף, בין חומרה לחומרה דורשת הבנה רחבה מאוד בתחום הפסיכיאטריה והמשפט. יש הבדלים מעותיים אשר יקבעו לנכה דרגת חומרה בינונית (20%) ולא ניכרת(30%). זה תלוי בהרבה מאוד מרכיבים. כיוון שפוסט טראומה היא הפרעה שפוגעת באופן קשה בחיים, רוב הנכים משוכנעים שהמצב שלהם הוא בין קשה לקשה ביותר (בין 50% ל 70%), ולכן אותם נכים יוצאים מאוכזבים וכועסים מאוד לאחר שקיבלו את אחוז הנכות על הפוסט טראומה מהוועדה.

ולכן, תלכו להתייעץ עם פסיכיאטרים ועורכי דין המומחים בתחום של פוסט טראומה במשרד הביטחון, כדי שיתנו לכם השתקפות של המצב שלכם וצפי למצב שלכם. עורכי דין בקיאים בנושא ידעו לקרוא את המסמכים הפסיכיאטרים בצורה רפואית ומשפטית, ידעו לשאול אתכם את השאלות הנכונות ובכך לתאם ציפיות לעניין אחוזי הנכות המתאימים לכם.

אחוזי נכות פוסט טראומה : כיצד נקבעים אחוזי הנכות?

הדבר הראשון שחשוב לדעת בכל הנוגע לפוסט טראומה הוא החשיבות של אבחון מקצועי. כאשר מגישים תביעה על פוסט טראומה, לא ניתן לעשות זאת על בסיס של אבחון עצמי; יש צורך בחוות דעת מקצועית של מומחה בתחום וכן מסמכים רפואיים שמגבים את חוות הדעת (לאו דווקא חוות דעת משפטית פרטית שעולה כסף, מספיק מסמך רפואי מאבחן).

ברגע שיש את המסמכים הללו, רק אז ניתן להגיש תביעה על פוסט טראומה בצבא. בשלב הראשון של התביעה, יש להגיש את הטפסים הנחוצים והמסמכים אצל קצין התגמולים במשרד הביטחון. כאשר יהיו לקצין התגמולים את כל החומרים הרלוונטיים, הוא יעבירם למומחים מטעם משרד הביטחון.

מצידם, המומחים (פסיכיאטרים) ינסו לבדוק האם אכן מדובר בפוסט טראומה או בתופעה נפשית אחרת. ישנם מקרים שבהם נקבע שחייל שתובע את משרד הביטחון על פוסט טראומה לא סובל מהתופעה אלא מבעיה אחרת, כמו דיכאון.

כדי לבדוק אם אכן יש קשר בין השירות הצבאי ובין הפוסט טראומה,  המומחה הפסיכיאטר יבצע מבדקים לתובע. במהלך בבדיקה הרפואית  המומחה ינסה לגלות על התסמינים שהתובע סובל מהם: האם הוא חווה הבזקים של מאורע טראומתי, האם הוא מפגין התנהגות אלימה, האם הוא נוטל תרופות פסיכיאטריות, ועוד.

בנוסף, המומחה יבצע בדיקה של עברו של התובע, לרבות עברו הנפשי. אם יימצא שהיו בעבר בעיות פסיכולוגיות אצל התובע, הדבר יוכל להשפיע על תוצאות התביעה.

*לועדה הרפואית הנפשית יש את הכלים שלה כדי להעריך את גובה הנכות – למאמר בנושא אחוזי נכות במשרד הביטחון על פוסט טראומה

כמה אחוזי נכות מקבלים על פוסט טראומה?

כאמור, יש להגיש תחילה תביעה אצל קצין התגמולים על פוסט טראומה כדי לקבל אחוזי נכות במשרד הביטחון. אם המומחים מטעם משרד הביטחון קובעים שאכן יש מצב של הפרעת דחק פוסט טראומתית, התיק יעבור לידי ועדה רפואית במשרד הביטחון. הוועדה תקבע את אחוזי הנכות בהתאם לחומרת מצבו של התובע. לפי סעיף 34א' לתקנות הנכים, תש"ל 1969, אלו מדרגות הנכות עבור אלו שלוקים בפוסט טראומה:

• 5% – הפרעה נפשית מזערית עם כושר תפקודי תקין
• 10% – הפרעה נפשית המלווה בהגבלה קלה בכושר התפקוד
• 20% – הפרעה נפשית המלווה בהגבלה בינונית בכושר התפקודי
• 30% – הפרעה נפשית עם סימנים אובייקטיביים ניכרים, קיום צירוף הפרעות של סף גירוי נמוך, הפרעות בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התפקודי באופן ניכר .
• 50% – הפרעה נפשית עם סימנים אובייקטיביים קשים בקיום קשרים בין- אישיים תקינים ובצירוף הפרעות של סף גירוי נמוך, הפרעה בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התפקודי באופן קשה.
• 70% – הפרעה נפשית המלווה בהפרעה קשה בקיום יחסים בין- אישיים, בבחינת המציאות ובשיפוט, בצירוף סימנים אובייקטיביים קשים של ירידה בסף הגירוי, בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התפקודי באופן קשה ביותר.
• 100% – מצב חמור ביותר עם אי יכולת מוחלטת לתפקד באופן עצמאי, צורך בסיוע מתמיד בחיי יום יום או באשפוז.

אלו שהוועדה הרפואית קובעת להם אחוזי נכות של 20% ומעלה יקבלו תגמולים חודשיים, טיפול על חשבון משרד הביטחון, תגמול מחייתי כאשר הנכה אינו מסוגל לעבוד עקב הנכות וכו. ככל שאחוז הנכות בגין הפוסט טראומה יהיה גבוה יותר – ההטבות והתגמולים יהיו גבוהים יותר. מ10% -19% – הנכה יקבל מענק חד פעמי שמתחיל ב 57,000 עד 216,000ש"ח ל19% נכות.

מה היא פוסט טראומה ואיך מאבחנים?

על מנת שניתן יהיה לאבחן פוסט טראומה, נקבעו מספר קווים מנחים לבדיקת המצב. על פי הספר (DSM-5 (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, PTSD (Post Traumatic Stress Disorder), ישנם מספר מאפיינים שצריכים להתקיים על מנת שאדם יהיה מוגדר כלוקה בפוסט טראומה:

• מצוקה פסיכולוגית: בחשיפה לאירועים או גירויים שמזכירים את האירוע הטראומתי, האדם יחווה תופעות פיזיולוגיות, כמו דופק מהיר, לחץ דם גבוה, הזעה, קוצר נשימה, ועוד.
• תחושת חזרה לאירוע הטראומתי: הבזקים חוזרים ונשנים לאירוע שגרם לפוסט טראומה, סיוטים על האירוע, זיכרונות מהאירוע, ואף אשליות שהאירוע מתרחש מחדש.
• חוסר יכולת להגיע לרגיעה: מצב של עוררות מתמדת שמונע רגיעה.
• הימנעות: אדם שחווה פוסט טראומה ינסה להימנע מגירויים שמזכירים את האירוע הטראומתי.
• קושי בוויסות רגשי ו/או תגובות רגשיות קיצוניות
• חוסר מוטיבציה: חוסר רצון לבצע פעולות שגרתיות והימנעות מקשרים חברתיים.
• קהות חושים: מצב של ניתוק רגשי ממה שקורה סביב.

התסמינים האלו הם הבולטים ביותר בכל הנוגע לפוסט טראומה. אולם, הגרסה המחודשת של הספר DSM כוללת בתוכה תסמינים נוספים לתופעה הפסיכולוגית הזו. כדי לקבוע האם אדם אכן חווה פוסט טראומה, התסמינים צריכים להתקיים במשך חודש לפחות. בנוסף, צריך אבחון פסיכיאטרי ממומחה בתחום שמאבחן כי המתלונן אכן שורה במצב של הפרעת דחק פוסט טראומתית.

*למאמר מקיף בנושא הגשת תביעה בגין פוסט טראומה בצבא – לחצו על הלינק