התיישנות תביעה במשרד הביטחון
הזכות להגיש בקשת הכרה מתיישנת שלוש שנים לאחר השחרור מהשירות בו נגרמה הפגיעה. זאת למעט במקרה של “חבלה רשומה”. חבלה זו היינה חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה. על החבלה להיות ברשומות של צבא-הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הביטחון.
במקרים של PTSD היינו פוסט טראומה קיים חריג המאפשר הגשת בקשה גם לאחר תקופת ההתיישנות. זאת לאור לאור הכרה, מאולצת משהו, של משרד הביטחון כי הצורך בהכרה בפציעת נפש זו יכול שיידרש גם שנים רבות לאחריו.
מי שפנה להכרה במקום אחר, כמו לביטוח לאומי (מעל שלוש שנים) או לחברת ביטוח נחשב כמי ש”בחר בזכויות” לפי חוק אחר. במקרה הזה הוא יאבד את זכותו לפנות להכרה במשרד הביטחון.
מי שגרם לנכותו עקב התנהגות רעה וחמורה מבחינתו לא יוכל להיות מוכר כנכה צה”ל.
לאחר שנקבעה הזכאות העקרונית להכרה והיא אינה נדחית על הסף מתחיל הליך של בירור הבקשה עד למתן החלטה.
