תפריט

תקיפה והטרדה מינית בצבא – הכרה כנכי צה"ל

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
תקיפה או הטרדה מינית בצבא יכולה להותיר את החייל או החיילת עם הפרעה נפשית, עד כדי הפרעה פוסט טראומתית שתלווה אותם בהמשך חייהם. במאמר זה אסקור את האפשרות לתבוע את משרד הביטחון בגין תקיפה או הטרדה מינית בצבא, אשר הובילה לכך שהחייל/ת יפתחו הפרעה נפשית משמעותית, כתוצאה מכך.
תקיפה מינית בצבא

רקע כללי על תקיפה והטרדה מינית בצבא

בכל שנה מוגשות אלפי תלונות על אירועים של הטרדה מינית בצבא. בשל אופי השירות הצבאי, אנו עדים למספר גבוה יותר של מקרי הטרדות ותקיפות מיניות בזמן השירות ובאופן מוגבר בהשוואה לתקופת זמן אחרת בחיים.

תקיפה או הטרדה מינית בצבא יכולה להותיר את החייל או החיילת עם הפרעה נפשית, עד כדי הפרעה פוסט טראומתית שתלווה אותם בהמשך חייהם.

תקיפה מינית מתחלקת לשלושה סוגים שונים

  1. הטרדה מינית – שימוש מילולי אשר יכול להתפרש כהטרדה מינית.
  2. תקיפה מינית – מגע שנעשה ללא הסכמה ושהוא בעל אופי מיני.
  3. אונס – כפיית מעשים מיניים.

המבנה ההיררכי בצבא וכן צורת העבודה הנוהגת בשירות הצבאי, מייצרת כר פורה לעברייני מין.

השילוב של גברים ונשים בגילאי ה-20, עלול לייצר הזדמנויות לעברייני מין לבצע את זממם באופן פשוט יותר. כשהם משרתים יחד למשך פרק זמן משמעותי, בייחוד כאשר מדובר בבסיס סגור, אז ניתן לראות זאת באופן בולט יותר.

כיום, גם כשהמודעות הציבורית גדלה ויש יותר מקום ואפשרות לנשים לשתף את אשר חוו ומבלי להאשים אותן, עדיין חלק גדול מהנשים שעברו תקיפה או הטרדה מינית בצבא נמנעות מלספר זאת לסביבה הקרובה. קל וחומר לגורמים הרלוונטיים והמוסמכים האמורים לתת מענה וסיוע.

ישנן מספר רב של סיבות מדוע נפגעי תקיפה מינית בוחרים שלא להתלונן/לחשוף את שנעשה להם בניגוד לרצונם. הסיבות הנפוצות ביותר הן: חרדה, פחד מתגובות של אנשים, בושה. בנוסף, הרצון לשכוח ולא לחשוב על התקיפה, החשש ש"ישפטו" אותם על דרך התנהלותם ושאולי אף ייפגעו בהם.

הותקפת מינית במהלך השירות?

יתכן ואת\ה זכאי\ת להכרה כנכי אגף שיקום במשרד הביטחון ולקבל תגמולים והטבות בהתאם. עורך דין משרד הביטחון כאן לשירותך.

השלכות רפואיות לאחר תקיפה או הטרדה מינית בצבא

כאשר חיילת או חייל עברו תקיפה מינית לסוגיה במסגרת השירות הצבאי, אזי ההשלכות לכך יכולות להיות משמעותיות לטווח ארוך. לעיתים, הן אף מצריכות טיפול נפשי. כל אדם יחווה את האירוע ואת ההשלכות לכך בצורה שונה. כאשר עוצמת הפגיעה כרוכה דרך כלל עם המבנה האישיותי של אותו קורבן, סוג הפגיעה ומשכה, עוצמת האלימות וכיוצ"ב.  כל אלו ישפיעו כאמור באופן ישיר או עקיף על מצבו הנפשי של הקורבן וחומרתו.

במצבים מסויימים אנו עדים להפרעות פוסט טראומתיות שמתפתחות לאחר מכן ושמשאירות את הקורבן עם אחוזי נכות (מגבלה, פגימה) משמעותיים  – לכל החיים.

פוסט טראומה כתוצאה מתקיפה או הטרדה מינית בצבא – PTSD

פוסט טראומה הינה הפרעה נפשית. היא נגרמת לאחר אירוע טראומתי משמעותי, כגון: אירוע מסכן חיים בתאונה, שוד, פיגוע, לחימה וכן באונס ובתקיפה מינית. (לעניין הפרעה פוסט טראומתית שקרתה עקב השירות הצבאי ניתן לקרוא במאמר "פוסט טראומה בצבא").

פוסט טראומה עשויה להיווצר כתוצאה מאירוע שקרה מבלי שהקורבן שיתף פעולה או רצה להיות שותף לאותו המאורע ואף התנגד לכך. באותו הרגע הקורבן הרגיש כי הוא חסר ישע והוא לא מסוגל להתמודד עם המציאות הניצבת מולו והוא נאלץ, בעל כורחו, להיות חלק ממציאות זו. כתוצאה מכך הקורבן מוצף בגירויים שהוא אינו מצליח לעכל/לעבד. לכן, הוא ממשיך לחוות את האירוע מחדש, מפעם לפעם, כשמשהו מציף לו אותו במוחו.

תביעה נגד משרד הביטחון בגין תקיפה או הטרדה מינית בצבא, האם ניתן?

סעיף 1 לחוק הנכים תגמולים ושיקום קובע, כי משרת רשאי להגיש תביעה למשרד הביטחון כאשר "חבלה/מחלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו". לעניין פגיעה פוסט-טראומטית, אזי שמדובר, בהתאם לפסיקת בתי המשפט, כ"חבלה".

כלומר, כאשר נגרם לחייל/ת חבלה או מחלה והם נגרמו בשירות הצבאי וכתוצאה ממנו אזי שיהיה ניתן לתבוע את משרד הביטחון.

מה צריך לעשות כדי לתבוע את משרד הביטחון בגין תקיפה או הטרדה מינית בצבא?

בכדי להיות מוכר ע"י משרד הביטחון כנכה צה"ל יהיה על התובע/ת להוכיח שהתקיפה המינית אכן אירעה בשירות הצבאי. בנוסף יש להוכיח, שכתוצאה מהתקיפה המינית הנ"ל נגרם הנזק הנטען (נזק מסוג פוסט טראומה למשל. כמובן שישנה קשת רחבה של פגיעות/הפרעות נפשיות).

רמת ההוכחה שיש על התובע בתביעה בגין תקיפה מינית?

בתביעה נגד משרד הביטחון, בגין ההשלכות הנפשיות שנגרמו כתוצאה מתקיפה או הטרדה מינית בצבא, נדרש התובע להוכיח שהאירוע אכן קרה בשירות הצבאי. במידה והייתה חקירת משטרה אזי שתוצאות החקירה יכולות לעזור ולהוכיח את התקיפה אשר קרתה. במידה והקורבן החליט שהוא אינו מגיש תלונה בגין אותו האירוע, עדיין תהיה לו האפשרות להגיש את התביעה למשרד הביטחון ולהיות מוכר כנכה. זאת לאחר שיוכיח שהאירוע אכן נגרם בשירות הצבאי וכתוצאה מאותה התקיפה המינית הוא סובל מנכות.

במידה וכתוצאה מהתקיפה המינית בשירות הצבאי הקורבן פנה לקב"ן, חיי היום יום שלו השתנו, הוא קיבל הרבה ימי "גימלים", השתחרר מהצבא על סעיף נפשי, דיווח לחברים, המפקדים ידעו וכן הלאה – כל אלו עשויות להוות עדויות אשר יוכלו לעזור בהוכחת המאורע הנטען.

הותקפת מינית במהלך השירות?

יתכן ואת\ה זכאי\ת להכרה כנכי אגף שיקום במשרד הביטחון ולקבל תגמולים והטבות בהתאם. עורך דין משרד הביטחון כאן לשירותך.

איך מגישים תביעה למשרד הביטחון בגין הפרעה נפשית כתוצאה מתקיפה או הטרדה מינית בצבא?

על הקורבן למלא תביעה בגין חבלה, לפרט בתצהיר את השירות הצבאי ואת המאורע עצמו באופן מדויק כשהתצהיר חתום ע"י עו"ד. הקורבן ירשום את פרטי העדים, במידה ויש, מכתב תנאי שירות מהמפקד, וכל מסמך או עדות אחרת אשר עשויים להוכיח את התקיפה. כמו כן, נדרש התובע להביא את כל התיעוד הרפואי והתיעוד הנפשי אשר מוכיחים את ההפרעה/המחלה. בנוסף, יש להביא טופס ויתור על סודיות רפואית לטובת משרד הביטחון, כשהוא חתום ומאומת כדין.

איך משרד הביטחון בוחן תביעות שכאלו בגין הפרעה נפשית כתוצאה מתקיפה או הטרדה מינית בצבא?

מיד לאחר הגשת התביעה למשרד הביטחון, משרד הביטחון מוציא את כל התיק הרפואי מקופות החולים, מגיל לידה. כמו כן משרד הביטחון בודק עם משרד הרווחה האם קיים עבר ביחידת הרווחה של אותו התובע. משרד הביטחון גם פונה למוסדות הלימודים של התובע ומבקש לקבל לידיו את התיק האישי וכן בקשה מגורמים נוספים. מטרת איסוף החומר של משרד הביטחון היא לבחון את המצב הנפשי אשר היה לפני תחילת השירות הצבאי. זאת בניסיון להבין, האם במקרה התובע כבר סובל מהפרעה נפשית עוד קודם לאירוע התקיפה הנטען או שמא קרה מאורע בעבר היכול להסביר הפרעה פוסט טראומית מעברו של התובע.

בדיקת הראיות

במקביל למידע מעברו של התובע, משרד הביטחון בודק את טענותיו ומנסה למצוא ראיות אשר יאמתו את התקיפה הנטענת. כשמדובר בתקיפה או הטרדה מינית אשר דווחה לגורמים הרלוונטיים ונפתחה חקירה במשטרה אזי שלמשרד הביטחון יהיה קל יותר באימות פרטי התקיפה.

כשמדובר בקורבן אשר סירב לדווח וסירב לפנות למשטרה, אימות התקיפה יהיה קשה יותר. למרות זאת, יהיו תביעות שיתקבלו ויוכרו גם כשלא היה הליך חקירתי ע"י הרשויות המוסמכות.

תצהירים חתומים ע"י עורך דין משרד הביטחון

לצורך הגשת התביעה למשרד הביטחון על התובע להגיש תצהירים החתומים ע"י עורך דין אשר מפרטים את השירות הצבאי, התקיפה המינית והשתלשלות האירועים. כמו כן על התובע לרשום את  שמות העדים ככל שישנם. משרד הביטחון יבדוק ויאמת את התצהיר, יגבה עדויות מגורמים רלוונטיים, מפקדים, חברים וכיוצ"ב ואף במידת הצורך יזמן את התובע לחקירה אצלו. המטרה היא לרדת לחקר האמת ובכדי לקבל תשובות על "חורים" אשר קיימים, לשיטת משרד הביטחון, מבחינה ראייתית.

צריך להבין שלא מדובר כאן בהליך פלילי ולא מדובר בחקירה משטרתית. החקירה במשרד הביטחון במקרים האלה היא לרוב חקירה אוהדת ורגישה. כל מטרתה היא לאמת את מה שנטען ולקבל כאמור תשובות על חוסרים ראייתיים אשר קיימים למשרד הביטחון.

בדיקה פסיכיאטרית הבודקת את הנזק שנעשה כתוצאה מתקיפה או הטרדה מינית בצבא

לאחר שמסתיים הליך הבדיקה הראשוני, מופנה התובע לבדיקה אצל פסיכיאטר. שהוא רופא מומחה מטעם משרד הביטחון אשר יכתוב חוות דעת בעניינו של התובע. הפסיכיאטר מקבל לידיו את כל המסמכים שנאספו על ידי משרד הביטחון כמפורט לעיל. זאת בכדי לקבל תמונת מצב טובה בעניינו של התובע. הפסיכיאטר יבחן את המצב הרפואי ויכתוב למשרד הביטחון את דעתו לעניין הקשר הסיבתי שבין התקיפה המינית לבין ההפרעה הפוסט טראומתית או מחלה אחרת, אשר קרתה בעקבות כך.

מה מקבלים לאחר שהתביעה נגד משרד הביטחון הוכרה?

לאחר שהקשר הסיבתי הוכח במשרד הביטחון יופנה התובע לוועדה רפואית אשר תידון בעניינו ותקבע את גובה אחוזי הנכות שיש לתובע. ככל שאחוז הנכות גבוה יותר כך גם הפיצוי, ההטבות, הטיפולים יהיה גבוה יותר. (לעניין חישוב גובה אחוז הנכות הנכון ניתן לקרוא במאמר מיוחד בלינק: איך נקבעים אחוזי הנכות במשרד הביטחון? עורך דין תביעות משרד הביטחון).

כמו כן בהתאם לאחוזי הנכות ניתנים טיפולים רפואיים, נפשיים ,מסלולי שיקום ותוכניות מיוחדות לנכים אשר עברו תקיפה או הטרדה מינית בצבא.

במסגרת התביעה ניתן לבקש ממשרד הביטחון  "הכרה לצורך טיפול רפואי" (אט"ר) וע"י זה ניתן יהיה לקבל טיפול על חשבון משרד הביטחון.

כמו כן, במידה והוכח הקשר הסיבתי, ניתן לבקש ממשרד הביטחון "תגמול טיפול רפואי" (תט"ר). תגמול זה ניתן בגין ימי מחלה שהיו לתובע וכתוצאה מכך הוא לא עבד. התגמול הוא רטרואקטיבי.

תביעה בגין תקיפה או הטרדה מינית בצבא עושים עם עורך דין משרד הביטחון מומחה.

תביעה בגין נכות שנוצרה עקב תקיפה או הטרדה מינית בצבא היא אכן תביעה מורכבת. נדרשים עבורה ניסיון רב והבנה מעמיקה ב"חוק הנכים תגמולים ושיקום" וכן היכרות מעמיקה עם אגף שיקום נכים במשרד הביטחון.

כמו כן, תביעה מהסוג הנ"ל היא תביעה אשר מצריכה טיפול ע"י עורך דין עם רגישות מקסימלית, היודע להלך בין הטיפות. מצד אחד ישנם דברים אשר צריכים להיאמר ולהיבדק ומהצד האחר יש לדעת לגונן, לשמור ולתמוך בתובע –  לאור כל ההליך.

נפגעים רבים אשר עברו תקיפה או הטרדה מינית בצבא ובחרו שלא לפנות למשטרה, זאת מתוך רצון שלא להתעמת עם הרשויות ולהיחקר על אמינותם, מוצאים את עצמם נאלצים להוכיח את אשר אירע להם למשרד הביטחון – אגף שיקום נכים. אשר על כן, ישנה חשיבות רבה לבצע את ההליך עצמו עם עורך דין מומחה בתחום משרד הביטחון אשר בניסיונו ייצוג רב של חיילים אשר עברו תקיפה או הטרדה מינית בצבא וכתוצאה מכך סובלים מהפרעות נפשיות. הניסיון יגרום להליך לעבור באופן חלק יותר ואף עשוי להגדיל את סיכויי הצלחה.

משרד עו"ד ידידה בלומהוף – תביעות משרד הביטחון

משרד עורכי דין ידידיה בלומהוף הינו משרד המתמחה בתביעות משרד הביטחון ומייצג מספר רב של תובעים אשר הותקפו מינית במהלך שירותם הצבאי. עורך דין ידידיה בלומהוף מצד אחד מנהל תביעה עיקשת ומציג עמדה לוחמנית מול משרד הביטחון ומהצד השני משתמש ב"כפפות של משי" בהתייחסות לקורבן/לתובע במקרים הנ"ל וזאת לאור ההבנה הרבה שהקורבן נדרש לתמיכה מקסימלית בכדי שההליך יעבור בהצלחה.

נחבלת או חלית במהלך השירות?

יתכן ואת\ה זכאי\ת להכרה כנכי אגף שיקום במשרד הביטחון ולקבל תגמולים והטבות בהתאם. עורך דין משרד הביטחון לשירותך.

לבדיקת זכאות מהירה בחינם >>

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

דילוג לתוכן