שעות ליווי במשרד הביטחון: נכי צה"ל אגף שיקום נכים

מבוא: מהם שעות ליווי במשרד הביטחון ולמה הם כל כך חשובים?

שעות ליווי לנכי צה"ל ונפגעי מערכת הביטחון הם קרש הצלה עבור רבים המתקשים לנהל את חייהם בשל פגיעותיהם. שעות הליווי מאפשרים לנפגעים להתמודד עם מגבלותיהם באמצעות תמיכה אישית שכוללת עזרה בניידות, משימות יומיומיות, ותמיכה רגשית.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל, נרשמה עלייה חדה בפניות לאגף השיקום בבקשה לשירותי ליווי, בעיקר מצד נפגעי פוסט טראומה ומוגבלויות פיזיות מורכבות. למרות העלייה בדרישה, המציאות חושפת בעיות כמו עומס על המערכת, צמצום תקציבי ושחיקת רופאים, שפוגעים לעיתים קרובות בזכויות הנפגעים.

*למידע נוסף על תביעות משרד הביטחון, וליווי משפטי מקצועי, בקרו באתר שלנו.

מהו שירות ליווי סיעודי במשרד הביטחון?

ליווי סיעודי במשרד הביטחון הוא שירות שנועד לנכים ולנפגעים הזקוקים לעזרה בתפקוד היומיומי בשל מצבם הבריאותי. השירות מתאים לנפגעים הסובלים ממגבלות פיזיות, נפשיות או רפואיות משמעותיות, שמקשות עליהם לבצע פעולות בסיסיות ולנהל אורח חיים עצמאי.

הליווי הסיעודי כולל:

• עזרה בניידות: תמיכה במעברים, נסיעות וליווי לפגישות רפואיות.
• תמיכה בפעולות יומיומיות: עזרה במשימות כמו רחצה, הלבשה, קניות או ניהול משק בית.
• סיוע בטיפול רפואי: ליווי בעת טיפולים רפואיים או ניתוחים.
• תמיכה רגשית: עזרה בהפגת בדידות, התמודדות עם מצבי חרדה ופוסט טראומה, ושמירה על קשרים חברתיים.

*למידע נוסף בנושא ימי מחלה וקבלת תט"ר במשרד הביטחון – לחצו כאן

ליווי סיעודי לנפגעי פוסט טראומה: מי זקוק ואיך זה מסייע?

מתי נפגעי פוסט טראומה זקוקים לליווי סיעודי?

נפגעי פוסט טראומה מתמודדים עם קשיים נפשיים ופיזיים שמגבילים את יכולתם לנהל חיים תקינים. פוסט טראומה מתבטאת במגוון תסמינים כגון פלאשבקים, חרדות, דיכאון, קושי ביצירת קשרים בין-אישיים, ולעיתים גם נטייה להימנע ממצבים חברתיים או טיפוליים.

במצבים אלו, ליווי סיעודי הופך להיות הכרחי, במיוחד כאשר:

• ישנם מצבי חרדה חמורים: הנפגע לא מסוגל לצאת מהבית לבד, להגיע לפגישות רפואיות או לנהל אינטראקציות חברתיות פשוטות.
• התפקוד הבסיסי נפגע: יש קושי בביצוע משימות יומיומיות כמו קניות, תחזוקת בית או ניהול משק בית.
• צורך בסיוע בהתנהלות רפואית: נפגעים שמתקשים להתמיד בטיפולים פסיכולוגיים או פיזיים זקוקים לליווי שיתמוך בהמשכיות הטיפול.
• אובדן כושר עבודה: נפגעים שמתקשים לשלב עבודה או תפקוד מסודר זקוקים לליווי שמסייע ביצירת מסגרת יציבה.

איך ליווי סיעודי מסייע לנפגעי פוסט טראומה?

ליווי סיעודי מספק לנפגעים תמיכה יומיומית שמאפשרת להם לשוב בהדרגה לתפקוד נורמטיבי:

• שגרת יום-יום: עזרה בפעולות בסיסיות כמו יציאה מהבית, ניהול משימות אישיות, והשתתפות בפעילויות שגרתיות.
• טיפול במצבי חרדה: המלווה עוזר לנפגע להתמודד עם מצבים שמעוררים חרדה, כמו נסיעה באוטובוס, ביקור במוסדות ציבוריים או מפגש עם אנשים חדשים.
• שיפור איכות החיים: באמצעות תמיכה פיזית ורגשית, הנפגעים יכולים לשפר את איכות חייהם ולהימנע מתחושת בידוד חברתי.
• התמדה בטיפול: הליווי מספק מסגרת ותמיכה לנפגעים שמתקשים להגיע לטיפולים פסיכולוגיים או רפואיים.

*למידע נוסף על פוסט טראומה במשרד הביטחון וכיצד לקבל את הזכויות המגיעות לכם, עיינו במדריך באתר.

מתי הרופא המחוזי יחליט לאשר ליווי לנפגעי פוסט טראומה?

אישור לליווי סיעודי ניתן במקרים שבהם הרופא המחוזי מזהה שהנפגע אינו מסוגל לתפקד באופן עצמאי. ההחלטה מתבססת על:

• מסמכים רפואיים מפורטים: חוות דעת מפסיכיאטרים או מומחים אחרים שמתארות את מגבלות הנפגע ואת השפעת הפוסט טראומה על חייו.
• תפקוד יומיומי: דוח המראה כיצד הפגיעה מגבילה את הנפגע במשימות בסיסיות כמו עבודה, ניידות או השתלבות חברתית.
• חומרת הפגיעה הנפשית: במקרים של תסמינים חמורים כמו התקפי חרדה תכופים, הימנעות חברתית מוחלטת או דיכאון עמוק, הסבירות לאישור ליווי גבוהה יותר.
• צורך טיפולי: הרופא יבחן האם הליווי הכרחי לצורך התמידות בטיפולים רפואיים או נפשיים.

למה ומתי יאושר ליווי לנפגעי פוסט טראומה?

ליווי סיעודי לפוסט טראומה מאושר בדרך כלל רק במקרים חמורים שבהם מוכח שהנפגע אינו מסוגל לנהל שגרת חיים בסיסית. בשל עלות גבוהה של שעות ליווי, הרופא המחוזי נוטה להחמיר באישורים, ולעיתים הבקשות נדחות או מוגבלות לשעות בודדות בלבד.

איך ניתן להגדיל את הסיכויים לקבלת אישור לליווי?

1. הגשת מסמכים מדויקים: תיעוד מפורט של הפגיעה, כולל דוחות רפואיים ועדויות פסיכולוגיות.
2. הדגשת הפגיעה בתפקוד והצורך בעזרה סיעודית: חשוב להראות כיצד הפוסט טראומה משפיעה על חיי היום-יום ומגבילה את הנפגע.

למידע נוסף ומימוש זכויות

*אם אתם או יקיריכם מתמודדים עם פוסט טראומה וזקוקים לשירותי ליווי, בקרו בעמוד שלנו על פוסט טראומה וזכויות משרד הביטחון. בנוסף, למידע על תהליך הערעור במקרה של דחייה, עיינו בעמוד ערעורים על החלטות משרד הביטחון וקבלו ייעוץ מקצועי.

איך מגישים בקשה לליווי במשרד הביטחון?

שלב 1: בדקו את זכאותכם

לפני הגשת הבקשה, יש לוודא שהתביעה התקבלה או הוכרה במשרד הביטחון ואתם במעמד המתאים להגיש בקשה זו.

שלב 2: איסוף מסמכים רפואיים ותומכים

כדי להגדיל את הסיכוי לאישור הבקשה, יש להגיש מסמכים המפרטים את הצורך בליווי, כולל:

• חוות דעת רפואית מפורטת.
• תיעוד פסיכו-חברתי.
• עדויות ממעסיקים (אם רלוונטי).

שלב 3: הגשת הבקשה לאגף השיקום

את הבקשה מגישים לאגף השיקום, והרופא המחוזי בוחן אותה. אם יש ספקות או צורך בבדיקה נוספת, הבקשה עשויה לעבור לוועדת מדיטון.

למידע נוסף על ועדה רפואית במשרד הביטחון –  לחצו כאן.

חברת מדיטון ותפקידה בהחלטות ליווי

מתי נשלחים לוועדת מדיטון?

הוועדה הרפואית של מדיטון, הפועלת כחלק מתהליך חוצה הוועדות, מקבלת תיקים מהרופא המחוזי כאשר:

• יש חוסר במידע ברור על מצב הנפגע.
• מדובר בבקשה לשעות ליווי נרחבות.
• הנפגע נמצא כבר תקופה ממושכת עם ימי מחלה או זכויות ליווי.
• הרופא צריך להבין טוב את הסיטואציה כדי לדעת אם לאשר וכמה לאשר.

למידע נוסף על אחוזי נכות במשרד הביטחון, לחצו כאן.