פוסט טראומה בקרב לוחמים ללא אירוע טראומטי נקודתי במהלך מלחמת חרבות ברזל

הקדמה: אתם לא לבד בתחושות שלכם

מלחמת חרבות ברזל עדיין לא הסתיימה, רבים מהלוחמים והלוחמות מרגישים שמשהו השתנה בהם. תחושות של לחץ, עצבנות, דריכות בלתי פוסקת, נדודי שינה או חוסר שקט עמוק, כל אלה הם תסמינים מוכרים של פוסט טראומה בצבא. אך מה קורה כאשר לוחמת או לוחם חווים תסמינים אלו ולא מצליחים להצביע על אירוע טראומטי אחד מסוים, כמו התקלות, פציעה קשה או אובדן של חבר או חברה? האם התחושות הללו עדיין מוצדקות? התשובה החד משמעית היא כן.

*למאמר מורחב בנושא פוסט טראומה מהצבא– לחמו כאן

מדוע פוסט טראומה יכולה להיווצר גם ללא אירוע ספציפי?

הלחימה עצמה, גם ללא אירוע נקודתי אחד קיצוני, יכולה להיות טראומתית. לוחמים ולוחמות במלחמת חרבות ברזל נמצאים במצב מתמיד של דריכות, חוסר ודאות, איום מתמשך, שעות ארוכות ללא שינה והמתנה בלתי נגמרת ל"רגע האמת". הלחץ המצטבר הזה על הנפש יכול לגרום לנזק נפשי משמעותי, גם אם הלוחמת או הלוחם לא היו מעורבים באופן ישיר באירוע דרמטי. למעשה, מחקרים והאבחנות הקליניות, כולל אלו המפורטות בספר האבחון הפסיכיאטרי הרשמי DSM-5, מכירים בכך שהצטברות לחצים לאורך זמן היא גורם משמעותי בהתפתחות תסמיני פוסט טראומה.

התחושות שלכם הגיוניות ונורמליות

רבים מהלוחמים ומהלוחמות מתמודדים עם תחושה קשה של אשמה או חולשה. הם שואלים את עצמם מדוע הם חשים את כל התסמינים הללו אם לא עברו "משהו באמת קשה". חשוב מאוד להבהיר שהתגובה שלכם היא טבעית והגיונית לחלוטין. התסמינים אינם מעידים על חולשה או כישלון אישי, אלא הם ביטוי טבעי של הנפש למצבים קיצוניים שבהם הגוף והמוח נמצאים בדריכות מתמשכת. חשוב שתדעו שאתם לא היחידים שחווים זאת – מאות לוחמים ולוחמות מרגישים בדיוק אותו דבר ומתחבטים באותן שאלות.

מה עושים עם התחושות הללו?

הצעד הראשון החשוב ביותר הוא להכיר בכך שאתם זקוקים לעזרה מקצועית. מומלץ מאוד לפנות לאבחון אצל פסיכולוג או פסיכיאטר מומחה בתחום הטראומה. האבחון יאפשר לכם להבין טוב יותר את מצבכם ויסייע לכם להתחיל טיפול שיקל על התסמינים ויעזור לכם לחזור לחיים שגרתיים יותר.

הטיפול יכול להיות פסיכולוגי, תרופתי, או שילוב של שניהם. הטיפול הרפואי והפסיכולוגי ממומן באופן מלא על ידי משרד הביטחון (במידה והוגשה תביעה).

למה כדאי לקרוא או לשמוע סיפורי מקרה?

רבים מהלוחמים והלוחמות חווים תסמינים דומים. שמיעה או קריאת סיפורים אישיים של לוחמים ולוחמות אחרים יכולה לעזור לכם להבין שאתם לא לבד, שיש אנשים נוספים שמרגישים בדיוק כמוכם, ושיש דרך לשפר את המצב שלכם.