תסמונת בתר חבלתית: מי מוגדר כפוסט טראומתי/הלום קרב?
כאמור, לא רק פגיעות וחבלות גופניות משפיעות על יוצאי צבא ואנשי כוחות הביטחון. ישנם מאורעות שמשפיעים לרעה על נפשם של יוצאי כוחות הביטחון, וגורמים להדים שאינם שוככים עם הזמן. DSM 5 (1) -ספר האבחנות של המחלות הנפשיות מאת איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי, מגדיר את הקריטריונים שנדרשים כדי לאבחן אדם כפוסט טראומתי:
- "חזרה" לאירוע הטראומתי שוב ושוב: אחד המאפיינים הבולטים של PTSD (Post Traumatic Stress Disorder) – תסמונת פוסט טראומתית; אלו שסובלים מהבעיה הזו חווים 'חזרה' למקום האירוע, למרות שהם אינם שם. הכוונה היא זיכרונות מהאירוע שמופיעים פתאום, סיוטים חוזרים ונשנים על האירוע, ולעתים אף הזיות על חזרה למקום האירוע.
- מצוקה נפשית: כאשר אדם שסובל מפוסט טראומה נחשף לגירויים או אירועים שמזכירים לו את האירוע הטראומתי, הוא יחווה מצוקה נפשית. המצוקה הזו תתבטא לא רק באופן נפשי, אלא גם פיזי: עלייה של לחץ הדם, דופק מהיר, הזעה, עצבנות, ועוד.
- חוסר מוטיבציה: אנשים רבים שחווים פוסט טראומה מתקשים לבצע פעולות שגרתיות בשל מצבם הנפשי העדין.
- תגובות רגשיות קיצוניות/קושי בוויסות רגשי: פוסט טראומתיים חווים תנודות קיצוניות במצבי הרוח, ועלולים להתקשות לשלוט בתגובות שלהם כתוצאה מהתנודות האלו.
- הימנעות מקשרים וגירויים: אין זה נדיר שאנשים שסובלים מפוסט טראומה חווים קשיים ו/או חוסר רצון ליצור קשרים עם אחרים, וגם משתדלים להימנע מגירויים שיזכירו להם את האירוע הטראומתי.
- ניתוק רגשי: ניתוק רגשי מהסביבה גם הוא מאפיין בולט של פוסט טראומה.
למאמרים רבים נוספים בנושא הגשת תביעה למשרד הביטחון בגין פוסט טראומה בצבא או בשירות הביטחון – לחצו כאן
כיצד מתרחשת פוסט טראומה / תסמונת בתר חבלתית?
אנשים רבים נוטים לחשוב שפוסט טראומה נוצרת בעקבות אירוע שקרה לאדם שהוא פוסט טראומתי. אולם, ישנם מספר מצבים שעלולים להוביל להתפתחות של תסמונת בתר חבלתית:
- עדות לטראומה של אחרים: כאשר אדם צופה במוות או חבלה של אדם אחר, כלומר חווה באופן עקיף אירוע טראומתי של אחרים.
- חשיפה לאירוע טראומתי באופן ישיר: חשיפה ישירה לאירועים טראומתיים באופן ישיר – מצב נפוץ במיוחד בקרב חיילים קרביים.
- חשיפה לפרטים של מאורע טראומתי: לעתים, כאשר אנשים שומעים על אירועים טראומתיים, הם מפתחים תסמונת בתר חבלתית.
- חשיפה עקיפה לטראומה של אחרים: כאשר אדם נחשף לטראומה של אדם קרוב.
מי יכול להגיש תביעה בגין PTSD?
בשנים האחרונות חל שינוי ביחס לפוסט טראומתיים בישראל. כיום מבינים את המורכבות של המצב הזה, וישנן הקלות מסוימות בדרך לקבלת הכרה כנפגעי פוסט טראומה. אולם, זה לא אומר שהדרך להכרה בנכות הייחודית הזו היא פשוטה.
כאשר אדם חווה פוסט טראומה וסובל מתסמונת בתר חבלתית, עליו להוכיח שני דברים כדי לקבל אחוזי נכות ממשרד הביטחון:
- שהוא אכן חווה פוסט טראומה
- שהפוסט טראומה נגרמה כתוצאה משירות במשרד הביטחון
בסעיף הראשון, זה לא מספיק שאדם יחווה את התסמינים שמאפיינים תסמונת בתר חבלתית; יוצאי צבא ואנשי כוחות הביטחון שטוענים לפוסט טראומה צריכים לקבל אבחנה מפסיכיאטר מוסמך, ולהוכיח באופן רשמי שהם אובחנו כפוסט טראומתיים.
לאחר מכן, יש את המשוכה של הוכחת קשר סיבתי בין הפוסט טראומה ובין השירות הצבאי / השירות הביטחוני. כלומר, אין זה מספיק שאדם חווה פוסט טראומה – עליו להוכיח שהמצב נוצר בעקבות השירות.
בשל המורכבות של ההפרעה הזו, ישנו חריג לחוק התיישנות על הגשת תביעה על פוסט טראומה. חיילים משוחררים, וכן חיילים בקבע יכולים להגיש תביעה נגד משרד הביטחון בגין פוסט טראומה – גם שנים לאחר שחרורם. כדי להגיש תביעה כזו, יש לעבור בצינורות המקובלים – עד לקבלת אחוזי הנכות.
כמו-כן, הזכאות וההטבות שינתנו על ידי משרד הביטחון יהיו לפי גובה אחוז הנכות שיקבעו בוועדה הרפואית, כך שלא מספיק שהתביעה תוכר במשרד הביטחון, אלה כדאי לוודא שאחוזי הנכות שיקבעו היניים על הצד הגבוה ביוצתר.
