פוסט טראומה: הגדרה ותסמינים מרכזיים
פוסט טראומה (PTSD), הידועה גם כ"תסמונת בתר חבלתית" מוגדרת כהפרעה של הנפש. המצב הייחודי הזה, יחד עם תסמיניו, הוגדר בספר אבחוןDSM 5 (1)-Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, שבו משתמשים מומחים מכל רחבי העולם. לפי המקור הזה, ניתן לחלק את המאפיינים של פוסט טראומה לשלוש קטגוריות עיקריות:
- חודרנות: מצב שבו האדם שחווה פוסט טראומה חווה זיכרונות ותחושת חזרה למקום האירוע. מצבים מסוימים עלולים להוות טריגר עבור אלו שסובלים מפוסט טראומה, ולגרום להם להרגיש שהם חוזרים לאירוע שצילק אותם.
- הימנעות: בגלל אופייה הבלתי צפוי והפתאומי של פוסט טראומה, אלו שסובלים ממנה נמנעים מדברים רבים. אנשים עם פוסט טראומה מנסים להימנע מהתחושות השליליות שנלוות למצב. לכן, הם יימנעו ממקומות, פעילויות ואפילו אנשים כדי למנוע גירויים וטריגרים מסוימים.
- מצבים של עוררות יתר: אנשים עם פוסט טראומה מפגינים התנהגות של עוררות יתר. בקטגוריה הזו נכללים קשיי הרדמות, מחשבות טורדניות, נטייה להרס עצמי, התנהגות תוקפנות, רגזנות מוגברת, ניכור מהסביבה, ועוד.
פוסט טראומה אצל שוטרי מג"ב: הגשת תביעה למשרד הביטחון
כאמור, שוטרי מג"ב עוברים לעתים אירועים לא פשוטים במהלך שירותם. מלבד חוויות אישיות קשות, פוסט טראומה עלולה להתפתח גם כתוצאה מחשיפה עקיפה לאירועים טראומתיים. כלומר, אם שוטרי מג"ב שומעים על מקרים קשים שאירעו לחבריהם, או מקבלים מידע על מקרים כאלו בהדרכות – גם זה עלול להוביל לפוסט טראומה.
למרות שפוסט טראומה מוגדרת כהפרעת נפש, מה שגורם לה הוא אירוע מסוים, בזמן מסוים. תחת ההגדרה הזו, פוסט טראומה נובעת מאירוע חבלתי, מה שמאפשר להגיש תביעה נגד משרד הביטחון.
אירועי חבלה הם אירועים שבגינם ניתן להגיש תביעה לקבלת אחוזי נכות ממשרד הביטחון. אירועים מהסוג הזה מתרחשים בזמן ומקום ספציפיים. לכן, תביעות על פוסט טראומה אפשריות מפני שהן נובעות מחבלה.
כדי שניתן יהיה להגיש תביעה פוסט טראומה אצל שוטרי משרד הגבול (מג"ב), יש לקבל תחילה אבחון מקצועי. פסיכיאטר מקצועי יכול לאבחן את המצב הנפשי, ולקבוע האם מדובר בפוסט טראומה, או בעיה נפשית אחרת. אם מתקבל אבחון מקצועי של תסמונת בתר חבלתית, ניתן יהיה להגיש תביעה למשרד הביטחון.
תהליך הגשת תביעה נגד משרד הביטחון לפוסט טראומה
הגשת תביעה בגין פוסט טראומה אצל שוטרי מג"ב, כמו תביעות אחרות למשרד הביטחון, מתחילה אצל קצין התגמולים. טרם הגשת התביעה, יש לקבל אבחנה רפואית של פסיכיאטר מקצועי שהתובע אכן סובל מפוסט טראומה.
בנוסף, חשוב למלא טפסי תביעה שמפרטים את נסיבות המקרה ואת פרטי התובע. כאשר יש את הסימוכין הרפואיים והמקצועיים, התביעה תוגש לקצין הביטחון. מהתחנה הזו, התביעה תעבור למומחים בתחום הפסיכיאטריה מטעם משרד הביטחון.
תפקידם של המומחים הוא בעצם לבחון את התביעה באופן מדוקדק. הם בודקים אם אכן אירע אירוע שגרם לפוסט טראומה, אם אכן האירוע יכול להוות גורם להתפרצות של הפרעה פוסט טראומתית. כלומר, המומחים בוחנים אם יש קשר נסיבתי בין הפוסט טראומה ובין השירות.
אם המומחים מוצאים שאכן ישנו קשר ישיר שכזה, התביעה תוחזר עם מסקנותיהם לקצין התגמולים. הקצין יבחן את התיק בשנית, ויעביר אותו לוועדה הרפואית במשרד הביטחון.
ועדה רפואית על פוסט טראומה במשרד הביטחון
כפי שמרביתנו יודעים, הוועדה הרפואית היא השלב שבו מחליטים על אחוזי הנכות שהתובע זכאי להם. חשוב להבהיר שרק במקרים של אחוזי נכות בגובה 10% ומעלה מזכים בפיצויים כספיים. בין 19%-10% התובע יקבל פיצוי חד-פעמי. אחוזי נכות גבוהים מ-20% יזכו בפיצויים חודשיים. אחוזים נמוכים מ-9% אינם מזכים בפיצויים כלל, אלא מהווים הכרה במצב מטעם משרד הביטחון.
לכן, הוועדה הרפואית היא חשובה במיוחד. לפני השלב הזה וגם במהלכו חשוב שתהיה לכם תביעה עם ראיות וסימוכין שמוכחים כי אתם סובלים מפוסט טראומה עקב שירותכם. רק אז ניתן לקבל פיצויים ממשרד הביטחון, ולקבל סיוע כספי שמשוחררים רבים זקוקים לו בעקבות בעיות נפשיות או גופניות שפיתחו במהלך שירותם.
בוועדה הרפואית יושבים פסיכיאטרים אשר עורכים בדיקה לתובע, הוועדה יכוללה להימשך בין 10 דקות לשעה. בסיום הבדיקה, יפנו הפסיכיאטרים לתקנות הנכים ויחפשו את הסעיף הנכות המתאים ביותר עבור התבוע.
