מבוא: פוסט-טראומה בקרב נכי צה"ל ומתמודדי השירות הביטחוני
פוסט-טראומה היא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות בקרב לוחמים, אנשי כוחות הביטחון וחיילים שחוו אירועים קשים במהלך שירותם. בישראל, משרד הביטחון מטפל באלפי מקרים של פוסט-טראומה מדי שנה, מתוך הבנה שהנפגעים ראויים להכרה, שיקום וסיוע כלכלי. אך תהליך ההכרה בנכות נפשית אינו פשוט, ומחייב את הנפגע להוכיח קשר סיבתי בין השירות לבין מצבו הנפשי.
במאמר זה נפרט את הקריטריונים להכרה בפוסט-טראומה, תהליך הגשת התביעה, הדרכים להוכחת זכאות, ואילו הטבות מגיעות למי שמוכר כנכה צה"ל.
מהי פוסט-טראומה, ומה הקשר שלה לשירות הביטחוני?
פוסט-טראומה (PTSD – Post-Traumatic Stress Disorder) היא תגובה נפשית לאירוע טראומטי. אצל אנשי כוחות הביטחון, היא נגרמת לרוב מחשיפה לקרבות, טרור, אובדן חברים לנשק, או מצבי קיצון אחרים המאפיינים את השירות הביטחוני בישראל.
התסמינים המרכזיים של פוסט-טראומה

- שחזור האירוע הטראומטי: פלאשבקים, חלומות מטרידים וסיוטים.
- הימנעות: רתיעה ממצבים, מקומות או אנשים שמזכירים את הטראומה.
- עוררות יתר: מתח נפשי, קשיי שינה, התקפי זעם וחרדה תמידית.
- פגיעה תפקודית: קשיים בעבודה, חיי משפחה ופגיעה כללית באיכות החיים.
הכרת משרד הביטחון במצב כזה נועדה להבטיח שהלוחמים / חיילים ואנשי כוחות הביטחון שמגיע להם לא יישארו לבד בהתמודדותם עם ההשלכות הנפשיות של השירות.
איך משרד הביטחון קובע את אחוזי הנכות לפוסט-טראומה?
קריטריונים מרכזיים להכרה בפוסט-טראומה
- קשר סיבתי לשירות:
המבחן המרכזי הוא האם ניתן להוכיח שהטראומה נגרמה כתוצאה ישירה מהשירות הצבאי או הביטחוני. - אבחנה רפואית:
יש להציג חוות דעת פסיכיאטרית הקובעת כי מדובר בפוסט-טראומה שנובעת מהשירות. - פגיעה תפקודית:
על התובע להוכיח שהפוסט-טראומה פוגעת בתפקודו היומיומי – בעבודה, בחיי החברה או בתפקוד הביתי.
אחוזי הנכות בהתאם לחומרת הפגיעה
אחוזי הנכות לפוסט-טראומה נקבעים על פי התקנות של משרד הביטחון, והם תלויים בעוצמת התסמינים ובפגיעה התפקודית:
- 5% נכות: הפרעה מזערית על כושר הפעולה.
- 10% נכות: הפרעה קלה על כושר הפעולה.
- 20% נכות: הפרעה בינונית על התפקוד
- 30% נכות: השפעה ניכרת על התפקוד.
- 50% נכות: הפרעה קשה, עם פגיעה קשה בתפקוד היומיומי, החברתי, תעסוקתי, משפחתי.
- 70% נכות: הפרעה קשה מאוד, המאופיינת באי יכולת מוחלטת לתפקד בצורה עצמאית, כולל צורך בטיפול מתמיד.
שלבי התהליך להכרה בנכות נפשית מול משרד הביטחון
- הגשת תביעה לקצין התגמולים
השלב הראשון מתחיל בהגשת תביעה רשמית לקצין התגמולים במשרד הביטחון.
- מה יש לצרף לתביעה?
- מסמכים רפואיים עדכניים (פסיכיאטריים).
- תיעוד של שירות צבאי או ביטחוני רלוונטי.
- דוחות טיפוליים מפסיכולוג ופסיכיאטרים
- עדויות לעניין האירועים הטראומתיים שעברתם.
- מכתב אישי המסביר את השפעת האירועים בשירות על המצב הנפשי.
- מסמכים נוספים בהתאם לדרישות משרד הביטחון
אחוזי נכות לפוסט טראומה
- בחינת הקשר הסיבתי על ידי קצין התגמולים
קצין התגמולים יבחן האם יש קשר בין הטראומה לשירות:
- הוא עשוי לערוך בירורים נוספים, כולל שימוש בחוקרים מטעמו.
- פסיכיאטרים העובדים עם משרד הביטחון יעריכו את המצב הרפואי של התובע ויספקו חוות דעת לעניין הקשר הסיבתי.
- במידה ויוכח הקשר, התביעה תועבר להמשך טיפול בוועדה הרפואית.
- ועדה רפואית במשרד הביטחון
הוועדה הרפואית תבחן את כלל המסמכים ותזמן את התובע לראיון אישי ובדיקות.
- התובע יתאר את ההשפעה של הפוסט-טראומה על חייו.
- הרופאים יחליטו על אחוזי הנכות לפי תקנות הנכים.
- הוועדה תחליט אם הנכות היא זמנית (לצורך בדיקה חוזרת) או קבועה.
- ערעור במידת הצורך
אם התובע אינו מרוצה מהחלטת הוועדה, ניתן להגיש ערעור לוועדת עררים או לבית המשפט המחוזי.