קרע בלברום הירך בצבא – הכרה כנכה צהל – עורך דין משרד הביטחון

קשר סיבתי בין קרע בלברום הירך לבין השירות הצבאי

עצם העובדה שהחייל לא סבל מכאבים במפרק הירך קודם לשירות הצבאי ובשירות הוא החל לסבול- לא יובילו את משרד הביטחון להכיר בו כנכה צה"ל.

כפי שנכתב למעלה, קרע של הלברום בירך יכול להיגרם בעקבות מספר דברים. כאשר מוגשת תביעה למשרד הביטחון, על התובע להוכיח שהקרע נגרם בעקבות השירות הצבאי.

לדוגמא: כאשר חייל נחבל ולראשונה עבר פריקה של הירך, ניתן יהיה להוכיח לרוב, כי הפריקה היא זו שגרמה לקרע. במצבים כאשר לא תהיה חבלה ברורה של המפרק, יצרך התובע להוכיח שהקרע נגרם בעקבות השירות הצבאי ולא בעקבות מבנה לא תקין של הירך (קאם, פינסר).

ר"מ 2 לאחר ניתוח בירך

בזמן ההחלמה מהניתוח החייל יהיה תחת פיקוח של חיל הרפואה – ר"מ 2. בתקופה הסמוכה לניתוח ומייד אחריו יעבור המנותח תהליך של "וועדה רפואית", וקרוב לוודאי שהפרופיל הרפואי שלו ירד לפרופיל פוסל שירות. כך – צפוי החייל להשתחרר מצה"ל. כמו כן, במידה ויתרת השירות של חייל הפצוע עומדת על פחות משישה חודשים עד למועד השחרור, יתכן שהוא ישוחרר משירות צבאי לצמיתות.

לכתבה בנושא "שיחת זכויות" שנערכת לפני הוועדה הרפואית ניתן לקרוא בלינק: שיחת זכויות בצבא – מה מטרתה ומהן ההשלכות? – עורך דין תביעות משרד הביטחון

כבר בר"מ 2 עומדת בפני החייל האפשרות להגיש תביעה נגד אגף השיקום, ובר"מ 2 אף מציעים לחייל להתחיל בתהליך, בעזרתם של החיילים המשרתים בו. לקריאה נוספת בנושא זה ראו "הגשת תביעה למשרד הביטחון דרך ר"מ 2 בגין חבלה או מחלה – יתרונות וחסרונות".

הגשת תביעה למשרד הביטחון בגין קרע בלברום הירך:

כאשר חייל ביצע פעילות פיזית שגרמה לקרע בלברום, ניתן יהיה לבחון את האפשרות להגשת תביעה נגד משרד הביטחון על מנת שבסיום התהליך הוא יוכר כנכה צה"ל ויקבל את ההטבות הנלוות למעמדו החדש.

מכיוון שאבחנת הפציעה כרוכה בזמן רב ועשויה להיות מורכבת בהיבטים כגון מכניזם הפציעה ומבנה הירך הספציפי, דרושה עבודה מקצועית שתוכיח בסופו של דבר את הקשר הסיבתי בין הפציעה לבין פעילות שבוצעה במסגרת שירות צבאי וכך להעביר את האחריות למשרד הביטחון.

כאשר מוגשת תביעה נגד משרד הביטחון, מדובר בתהליך שבו המשרד אוסף את כל פרטי התיק הרפואי של התובע מהזמן שקדם לתחילת שירותו הצבאי ואף יפנה את התובע לחוות דעת של מומחה רפואי אורתופדי לצורך בחינת הקשר הסיבתי בין הפציעה לבין השירות הצבאי. עקב הקושי באבחנת הקרע, נציגי משרד הביטחון יחפשו תלונות על כאבים במפשעה, קליקים בירך או כאבים אחרים שיכולים להסביר התפתחות של קרע בלברום עוד לפני השירות הצבאי, וכך לנסות ולצמצם ככל שניתן את מידת האחריות שלהם לפציעה.

דוח פציעה:

בחבלות שקרו כתוצאה מאירוע תאונתי (אירוע חבלתי ברור) על החייל התובע לוודא שנכתב ונחתם דוח פציעה באופן ברור ומדויק. ניתן לקרוא בהרחבה מאמר מיוחד העוסק בחשיבות דו"ח פציעה בצבא בלינק: "דו"ח פציעה בצבא – מה מטרתו ומתי אנחנו נזקקים לו? – עורך דין משרד הביטחון".

זמן להגשת תביעה למשרד הביטחון – אגף שיקום נכים:

טיפול רפואי:

אם וכאשר יועבר החייל הפצוע לר"מ ד' (פרופיל 24 – שחרור זמני מהצבא) או ישוחרר סופית מצה"ל (פרופיל 21), הוא יידרש להגיש תביעה לאגף השיקום באופן מיידי, וזאת לצורך קבלת טיפול רפואי על חשבון משרד הביטחון. קצין התגמולים נותן "הכרה לצורך הטיפול הרפואי" כאשר קיים סיכוי סביר שהתביעה תתקבל. הטיפול הרפואי על חשבון משרד הביטחון חשוב ביותר ויכול לחסוך הוצאות רפואיות גבוהות ורבות. ניתן לקבל מימון טיפולים, תרופות, ניתוחים וכיוצא באלה הדברים – והכל בהתאם להמלצות הרפואיות ובאישור הרופא המחוזי של האגף.

תשלום על ימי מחלה:

בנוסף, אם החייל איבד את כושר העבודה שלו כתוצאה מהחבלה הוא יכול להגיש במקרים מסויימים תביעה לתגמולי טיפול רפואי לאגף השיקום. כך יוכל החייל לקבל שכר על התקופה שבה לא יכול היה לעבוד, והכל בהתאם לנהלים ובאישור קצין התגמולים והרופא המחוזי.

הגשת תביעה למשרד הביטחון:

את התביעה יש להגיש למשרד הביטחון, אגף שיקום נכים. כמובן שלעורך דין שתחום התמחותו הוא תביעות נגד הצבא יש יתרון משמעותי בבואו לנהל תביעה מסוג זה. עורך הדין יגיש את התביעה עבור החייל הפצוע בעצמו ויתלווה אליו בוועדה הרפואית העתידה לקבוע את רמת אחוזי הנכות שלו.

כמה אחוזי נכות מקבלים על קרע בירך?

אחוזי נכות על קרע של הלברום בירך יהיה בהתאם לתקנות. הוועדה תקבע לפי התקנה הספציפית (סעיף 48), במידה ולא תמצא סעיף נכות מתאים היא תקבע לפי סעיף סל (סעיף 35)

סעיף 48 (1) אחוזי נכות ירך

א. מפרק נד 70%

ב. קשיון לא נוח 50%

ג. קשיון נוח 40%

לענין זה קשיון נוח – מצב בו הגוף נמצא בכיפוף מ- º20 עד º30, האבדוקציה היא מ- º0 עד º10; הרוטציה – נויטרלית

ד. הגבלה במתיחה (extensio): הגף איבד התנועות בזווית מ- º0 עד 15 מעלות 15%

ה. הגבלה בכיפוף המפריעה לישיבה 20%

ו. הגבלה בהטייה (abductio), קירוב (adductio) או סיבוב (rotatio) של הגף 20%

ז. הגבלה בינונית בכל התנועות 30%

לרוב הרופאים ירצו שלא לקבוע נכות לפי סעיף זה ולקבוע לפי סעיף הסל, חשוה להגיע לוועדה מוכנים עם מסמכים רפואיים עדכניים וייצוג של עורך דין טוב כדי שתצליחו לשכנע את הוועדה לקבוע את אחוז הנכות הגבוה עבורכם.