ועדת גורן – רקע כללי
בשנת 2009 הקומה ועדת גורן לבחינת תקציב אגף השיקום במשרד הביטחון. תפקיד הוועדה הציבורית היה לבחון את הכספים הרבים שמשלמת המדינה עבור אגף השיקום ואת האפשרות בצמצום ההוצאות והטיפול של אגף השיקום.
בשנת 2017 התקבלו המלצות ועדת גורן, אשר חלקן עוסקות בזכאות להגשת תביעה נגד משרד הביטחון. מי בעצם יכול לתבוע את משרד הביטחון ולקבל אחוזי נכות?
הועדה חילקה את האפשרות להגיש תביעה למשרד הביטחון לשתיים:
חלק הראשון: חיילים בסדיר, אנשי המילואים ואנשי קבע בחצי השנה הראשונה לשירות הקבע שלהם.
החלק השני: כלל אנשי הקבע שלא נכללו בחלק הראשון.
בעניין תביעות של החלק הראשון, אין שינוי מהותי בחוק וניתן עדין להגיש תביעה למשרד הביטחון ולהיות מוכרים כנכה צה"ל כפי שהיה עד אז. כלומר, אם נפצעתם או חליתם במחלה בעקבות השירות הצבאי – תוכלו להגיש תביעה למשרד הביטחון ולהיות מוכרים כנכה צה"ל.
בתביעות של החלק השני נוצר השינוי המשמעותי. רוב התביעות בגין מחלות וחבלות שנגרמו בזמן השירות ועקב השירות הצבאי, לא יוכלו להיות מוגשות למשרד הביטחון ואנשי הקבע לא יוכלו להיות מוכרים כנכי צה״ל.
חריגים להגשת תביעה נגד משרד הביטחון לפי גורן
החריג הראשון עוסק בחבלות שאירעו בשירות בקבע ושיהיה ניתן עדין להגיש בגינן תביעה למשרד הביטחון והחריג השני עוסק במחלות שנגרמו בעקבות השירות הצבאי או הביטחוני.
חבלות – חריג להגשת תביעה למשרד הביטחון:
בכדי לדון באיזה חבלות ניתן יהיה עדין להגיש תביעה למשרד הביטחון ולהיות מוכרים כנכה צה"ל אנו נדרשים להבין קודם את הגדרת המונח "חבלה" על פי החוק. החוק קובע כך: "חבלה היא נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים".
יהיה ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון בגין חבלה של איש קבע, רק כאשר החבלה נגרמה במהלך פעילות מבצעית, או אימון מבצעי או אירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי.
כל פגיעה אחרת כגון: תאונת דרכים בדרך מהבסיס ואל הבסיס, פציעה בבסיס או דבר אחר שאינו עומד בחריג, התביעה תוגש לביטוח לאומי לאגף נפגעי עבודה ולא למשרד הביטחון.
כמו כן, מועד תחילת תוקפן של התקנות לעניין חבלות הוא מתאריך 27.4.2017. כך שאם החבלה אירעה לפני תאריך תחילתו, יהיה ניתן להגיש את התביעה למשרד הביטחון גם כאשר החבלה לא עומדת בחריג (משחק כדורגל בבסיס, אימון ריצה בבסיס וכיוצ"ב).