בקע מפשעתי בצבא (הרניה, קילה) - תביעה למשרד הביטחון | נכי צה"ל | עורך דין לתביעה מול הצבא

בקע מפשעתי בצבא (הרניה, קילה) – תביעה למשרד הביטחון

בין שאר הפציעות הגופניות שעלולות להיגרם במהלך השירות הצבאי, קיים גם בקע מפשעתי (שנקרא גם הרניה או קילה), שנוטה להתפרץ בייחוד אצל חיילים אשר נדרשים לסחוב משקלים כבדים, אך גם בנסיבות אחרות. במאמר זה אסקור את התפתחות התהליך שעובר חייל הסובל מבקע מפשעתי שהתרחש בצבא -החל מאבחון נכון של הבעיה, דרך הגשת תביעה נגד משרד הביטחון בגין הבקע ועד הזכאות להכרה כנכה צה"ל.
בקע מפשעתי בצבא (הרניה, קילה) - תביעה למשרד הביטחון

תוכן עניינים

בקע מפשעתי (הרניה, קילה) – כללי

בקע מפשעתי מתרחש כאשר רקמות, כמו חלק מהמעי, בולטות בנקודה חלשה בשרירי הבטן. הבליטה המתקבלת עלולה להסב כאב, במיוחד בעת שיעול, התכופפות או הרמת חפץ כבד.

בקע מפשעתי אינו בהכרח מסוכן. עם זאת, כאשר המצב הרפואי לא משתפר מעצמו יכולים להתפתח סיבוכים מסכני חיים. הרפואה האזרחית תמליץ בדרך כלל ​​על ניתוח לתיקון בקע מפשעתי שגורם כאב או מוסיף להתרחב. ניתוח לתיקון בקע הוא הליך כירורגי נפוץ שמבוצע כמעט בכל בית חולים.

המקרים בהם מתעורר חשד לבקע מפשעתי:

  • בליטה באחד מצידי עצם הערווה, שמתבהרת כשמזדקפים.
  • תחושה של בערה או כאב באזור הבליטה ביחוד בעת שיעול או מאמץ.
  • כאב או אי נוחות במפשעה, במיוחד בעת התכופפות, שיעול או הרמת משקל.
  • תחושת כובד ומעין תחושת משיכה באיזור המפשעות.
  • חולשה או לחץ במפשעה.
  • כאבים ונפיחות סביב האשכים כאשר המעי הבולט יורד לשק האשכים.

 

הגשת תביעה נגד משרד הביטחון בעקבות בקע מפשעתי – קשר סיבתי

כדי שאגף השיקום במשרד הביטחון יקבל את התביעה ויכיר בתובע ככנה צה"ל עליו להוכיח קשר סיבתי, כלומר שהשירות הצבאי/ביטחוני הוא זה שגרם לבקע . כדי לדון בשאלת הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי/ביטחוני, עלינו להבין מהן הסיבות לפרוץ הבקע ומהם גורמי הסיכון.

הספרות הרפואית מצביעה על מספר גורמי סיכון התורמים להתפתחות בקע מפשעתי:

  • תדירות גבוהה יותר אצל גברים
  • תדירות גבוהה יותר אצל מבוגרים, אשר דפנות הבטן שלהם החלו להיחלש.
  • גנטיקה (חולשת דפנות הבטן), או בקע אצל אחד מקרובי המשפחה במעגל הראשון.
  • שיעול כרוני, למשל מעישון.
  • עצירות כרונית שכן עצירות גורמת למאמץ בזמן תנועות המעי.
  • הריון יכול להחליש את שרירי הבטן ולגרום ללחץ מוגבר בתוך הבטן.
  • בקע מפשעתי קודם, גם אם התרחש בילדות או בעבר הרחוק, מגדיל את הסיכוי להתפתחות בקע מפשעתי נוסף.

לאור האמור ניתן להבין כי הרמת משאות כבדים האופיינית לשירות הצבאי לא נחשבת כאחד הגורמים הישירים לבקע מפשעתי. הדבר נגרם  בעקבות היחלשות שרירי הבטן התחתונה – חולשה מולדת של דפנות הבטן. עם זאת, מאמצים גדולים וממושכים, כולל הרמה ונשיאה של משאות כבדים לאורך זמן עלולים לתרום להופעת הבקעים.

כיוון שהבקע לא נוצר כתוצאה של השירות הצבאי באופן בלעדי, אזי שלעיתים רופאי משרד הביטחון, שכותבים את חוות הדעת, ימליצו במצבים מסוימים להכיר בתביעה רק באופן חלקי, ויגדירו את הנזק שנגרם בצבא כ"החמרה במצב".

למרות המלצתו של הרופא המומחה שכתב את חוות הדעת, קצין התגמולים בכל זאת יכול לקבל החלטה להכיר בכל הנכות, כאילו כולה נגרמה עקב והשירות הצבאי וכתוצאה ממנו, ולא כהחמרה במצב.  מונח זו נקרא "גרימה משפטית".

סובל/ת ממחלה או חבלה שאירעה לך עקב השירות ?

יתכן ואת\ה זכאי\ת להכרה כנכה אגף שיקום במשרד הביטחון ולקבל תגמולים והטבות בהתאם. עורך דין משרד הביטחון לשירותך.

גרימה משפטית – תביעה למשרד הביטחון – החלטת קצין התגמולים

המומחה הרפואי שיכתוב את חוות הדעת בעניינו של התובע לא יוכל להכיר בתובע בנכות של גרימה (קשר סיבתי מלא), אלא רק אם ישוכנע כי השירות הצבאי הוא הגורם הבלעדי להתפרצות המחלה/ חבלה והוא הגורם לנכות כולה. במצבים שהמומחה יתרשם לקשר חלקי בין האירוע הנטען בתביעה לפגימה, ימליץ המומחה למשרד הביטחון להכיר באחוזים מסוימים של המחלה/חבלה כאחוזי נכות שקשורים בצבא/שירות הביטחון, ויגדיר זאת "החמרה במצב"

קצין התגמולים רשאי לקבוע גרימה משפטית, שמשמעותה הכרה מלאה במחלה (100% מהמחלה) בניגוד לחוות דעתו של המומחה הכירורג מטעמם וזאת כאשר קצין התגמולים משתכנע שהופעת הבקע המפשעתי  אכן התפרץ כתוצאה מהשירות ורק בגללו, ללא כל אזכור קודם של המחלה בתיק הרפואי של התובע.

גרימה משפטית ע"י קצין התגמולים תיקבע לרוב כאשר קיים עבר רפואי נקי בתחום. להחלטה כזו יש השפעה דרסטית על אופי התביעה ועל ההכרה בתובע כנכה צה"ל.

 

הגשת תביעה למשרד הביטחון בגין בקע מפשעתי (קילה, הרניה)

לאחר הגשת התביעה למשרד הביטחון, התובע יועבר לבדיקה אצל רופא מומחה בתחום הכירורגיה, אשר יכתוב חוות דעת שתבחן את הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי להופעת הבקע.

בהתאם לחוות הדעת שתועבר ע"י המומחה למשרד הביטחון, יקבל קצין התגמולים את החלטתו בתביעה זו – האם  לקבל את התביעה ולהכיר בתובע כנכה צה"ל, לקבלה באופן חלקי או לדחותה.

כאשר קצין התגמולים דוחה את התביעה, לתובע יש אפשרות לערער על החלטתו בפני וועדת ערר, ערעור נכים בבית משפט תוך 30 יום. לעניין ערעור על החלטת קצין התגמולים ניתן לקרוא במאמר:…..

אם קצין התגמולים קבע שקיים קשר סיבתי אזי שהתובע יועבר לוועדה רפואית שתדון בגובה אחוז הנכות ממנה הוא סובל, ובגינה יש לפצותו (לעניין ועדות רפואיות ניתן לקרוא בליינק:"ועדה רפואית במשרד הביטחון".

 

וועדה רפואית במשרד הביטחון בעניין בקע מפשעתי

התובע רשאי להביא עימו לדיוני הוועדה עו"ד שייצג אותו. הוועדה תשמע את טענות התובע הנבדק או עורך הדין מטעמו ולאחר מכן רופא הוועדה יבדוק את התובע בדיקה קלינית.

מיד בצאת התובע מחדר הוועדה, הרופא יסכם את הדיון ויקבל החלטה לגבי אחוז הנכות של התובע. לעיתים, מצבו של התובע הנבדק לא ברור דיו ולכן יופנה התובע לבדיקות נוספות לצורך סיכום הוועדה הרפואית במשרד הביטחון.

על החלטת הוועדה המחוזית ניתן לערער בפני הוועדה העליונה. מאמר מיוחד בנושא זה ניתן למצוא בלינק: " מתי כדאי להגיש ערעור על החלטת הוועדה המחוזית במשרד הביטחון?"

מחפשים עורך דין לתביעה מול משרד הביטחון?

אתם מוזמנים להשאיר כאן פרטים וצוות המשרד יחזור אליכם בהקדם האפשרי

אחוזי נכות בגין בקע מפשעתי במשרד הביטחון

אחוזי הנכות יקבעו בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969.

סעיף 19 בתקנות עוסק בעניין בקע מפשעתי, ולהלן תוכנו:
  • בקע המפשעה הניתן להחזרה (Reponibilis) חד או דו-צדדי, ישנן הפרעות בלתי ניכרות- 1% נכות.
  • מצב אחרי ניתוח בקע המפשעה, חד או דו-צדדי, עם תוצאות טובות- 1% נכות.
  • בקע גדול חד-צדדי, הניתן להחזרה (Reponibilis) עם הפרעות בלתי ניכרות, הדורש החזקה ע"י חגורה – 10% נכות.
  • מצב כמתואר בסעיף קטן (ג) דלעיל, והוא דו-צדדי – 15% נכות.
  • בקע חוזר (Recidivans) חד-צדדי עם הפרעות בלתי ניכרות הדורש החזקה ע"י חגורה – 10% נכות.
  • מצב כמתואר בסעיף קטן (ה) דלעיל, והוא דו-צדדי – 15% נכות.
  • בקע גדול שאינו ניתן להחזרה (Irreponibilis) או בלתי ניתן להחזקה ע"י חגורה – עם הפרעות בלתי ניכרות, חד או דו-צדדי – 20% נכות.
  • מצב כמתואר בסעיף קטן (ז), עם הפרעות ניכרות – 30% נכות.
  • בקע פמורלי (Hernia femoralis) – אחוזי הנכות ייקבעו כפי שנקבעו לגבי בקע במפשעה (Hernia inguinalis)

 

תביעה למשרד הביטחון בגין בקע משפעתי – סיכום

כאשר חייל החל לחוש לראשונה כאבים באזור המפשעה לאחר הרמת משקלים רבים ולאורך זמן (דבר אשר נפוץ בקרב לוחמים ) ואובחן אצלו בקע הוא יוכל להגיש תביעה בגין נכות זו.

יש לשים לב לכך שמרבית הבקעים משאירים נכות נמוכה אשר לא ניתן לקבל בעבורה פיצויים ממשרד הביטחון (עד 10% נכות התובע לא מקבל פיצוי כספי). לכן, כדאי להבין היטב את המצב הקיים, את הקשר הסיבתי ואת המצב הרפואי שנוצר עקב הבקע כדי לבחון את האפשרות בהגשת תביעה למשרד הביטחון.

 

עורך דין מתמחה בייצוג חיילים בתביעות נגד משרד הביטחון

עורך דין אשר מתמחה באופן בלעדי בתביעות כנגד משרד הביטחון מכיר היטב את התנהלות מערכת אגף השיקום, את קציני התגמולים, את מחוזות השיקום והוועדות הרפואיות, ומקרים דומים קודמים ועל כן הוא בעל יתרון משמעותי בהגשת תביעה שתביא למיצוי הזכויות.

 

 

משרד עו"ד ידידיה בלומהוף - תביעות נגד משרד הביטחון

עורך דין תביעות משרד הביטחון ידידיה בלומהוף הינו הבעלים של משרד עורכי דין ידידיה בלומהוף אשר מתמחה באופן בלעדי בתביעות משרד הביטחון. המשרד שלנו זכה להיות המשרד המוביל אשר מייצג את הלוחמים של היחידות המיוחדות.
משרדנו גאה לייצג בכבוד את אותם חיילים / אנשי כוחות הביטחון אשר נפגעו כתוצאה משירותם על הגנת המולדת.

עורך דין משרד הביטחון ידידיה בלומהוף

סובל מבקע מפשעתי שאירע לך עקב השירות ?

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

"נלחמים עבורך" - בדיקת זכאות בחינם

חיילים , שוטרים או בוגרי שירות ביטחוני אחר ונחבלתם או חליתם במהלך השירות?

יתכן ואתם זכאים להכרה כנכה אגף שיקום – משרד הביטחון, לקבל תגמולים והטבות בהתאם.

דילוג לתוכן