תביעת משרד הביטחון בגין מחלת הברגר Iga Nephropathy בצבא
על מנת לקבל הכרה כנכה צה"ל על החייל החולה לתבוע את משרד הביטחון, ולהוכיח בתביעה את הקשר הסיבתי שבין השירות הצבאי ומחלת הכליה ממנה הוא סובל. רק לאחר הוכחת הקשר יופנה החייל התובע לוועדה רפואית שתאמוד את גובה אחוז הנכות שלו.
קשר סיבתי בין השירות הצבאי למחלת הכליות
על התובע להוכיח קשר סיבתי בין המחלה הכליתית שלו לבין השירות הצבאי. המידע הרפואי כיום על מחלת הברגר Iga Nephropathy אינו מספק את התשובות או הידע הדרוש בכדי לענות בבירור על שאלה הזו, אך ברור כי השירות הצבאי אינו יכול לגרום בלעדי למחלה.
למרות זאת, מחלת הכליות יכולה להופיע בסמיכות למחלות סיסטמטיות רבות וסטרס פיזי או נפשי שעלולים "לעורר" את המחלה, או לשמש כטריגר לפריצתה בזמן מסוים.
כלומר, אין ספק לעניין חוסר הקשר הסיבתי בין המחלה עצמה לבין השירות הצבאי, אלא ישנם אירועים/ מקרים המתרחשים בשירות הצבאי שיכולים לגרום לפרוץ המחלה ולהוציאה מהכוח אל הפועל.
הגשת תביעה למשרד הביטחון בגין מחלה במחלת הברגר Iga Nephropathy
ניתן יהיה לתבוע את משרד הביטחון כאשר חייל חלה במחלת הברגר בשירות הצבאי ולטענתו קיים קשר בין פעולות שנדרש לבצע ע"י הצבא ועל כן הצבא אחראי על התפרצות המחלה אצלו.
החייל התובע יתבקש להגיש את מסמכי התביעה הכוללים: תצהיר מפורט, אישורים מהיחידה / מהפיקוד, מסמכים רפואיים, עדויות וכיוצ"ב.
הליך התביעה במשרד הביטחון – אגף שיקום נכים
מיד לאחר קבלת התביעה באגף שיקום נכים במשרד הביטחון, יוציא משרד הביטחון את תיקו הרפואי של החייל התובע מקופת החולים האזרחית ויוודא שאין אזכורים קודמים למחלה או אירועים שהתרחשו עוד קודם לשירות, ויכולים לגרום להתפרצות המחלה.
בהמשך משרד הביטחון אגף שיקום נכים יאמת את התצהיר שהוגש על ידי החייל התובע עם העדויות שהוגשו ואם אלו אכן יאומתו ישלח התובע ישלח למומחה רפואי בתחום הנפראולוגיה שיחווה דעה לעניין הקשר הסיבתי שבין השירות הצבאי למחלה.
לאחר קבלת חוות הדעת מהמומחה הרפואי תוציא קצינת התגמולים במשרד הביטחון את הכרעתה בשאלת הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי למחלה.
כיוון שאנו יודעים שאין קשר סיבתי בין השניים, השאלה המורכבת שעומדת בתביעה בגין מחלת ברגר היא האם השירות הצבאי הוא זה ששימש ש"טריגר" לפרוץ המחלה, ובמידה ואכן יוכח שהשירות הצבאי שימש ככזה אזי שהתובע יוכר כנכה צה"ל במידה מסוימת.
טריגר – מהכוח אל הפועל במחלת ברגר בשירות הצבאי
הספרות הרפואית הוכיחה שסטרס פיזי ו/או נפשי, לרוב לאחר זיהום בדרכי הנשימה העליונות ובסמיכות לזה הופעת דימום בשתן, ישמשו כגורם מזרז למחלה ויוציאו אותה מהכוח אל הפועל.
במצב הזה ובהתאם לפסיקה, משרד הביטחון יוכל להכיר בנכה התובע כנכה צה"ל.
הכרה מלאה של משרד הביטחון במחלה הכליות, ברגר – גרימה
קיימת פסיקה עניפה בנושא של מחלות שהתפרצו לראשונה בשירות הצבאי וההכרה של החולים בהן ע"י משרד הביטחון כנכי צה"ל.
הפסיקה המשפטית קובעת שנכה שהגיש תביעה בגין מחלה שהתפרצה אצלו עקב השירות הצבאי יוכל להיות מוכר כנכי צה"ל באופן מלא כאשר הוכח כי שירותו הצבאי הוא זה שגרם באופן בלעדי לפרוץ המחלה, ואילולי זה יכולה המחלה לקונן בגופו של התובע כל חייו מבלי שתתפרץ.
כלומר, גם כאשר אנחנו יודעים שעצם הזיהום בדרכי הנשימה העליונות / סטרס נפשי לא גרמו למחלה באופן ישיר אלא שימשו כטריגר עבורה עדיין יוכל התובע להיות מוכר באופן מלא בגין אותה המחלה בשל גרימת ההתפרצות של המחלה.
גרימה משפטית- קצין התגמולים משרד הביטחון
המומחה הרפואי שיכתוב את חוות הדעת בעניינו של התובע לא יוכל להכיר בתובע בנכות של גרימה (קשר סיבתי מלא) אלא רק אם ישוכנע כי השירות גרם להתפרצות המחלה והוא ימליץ למשרד הביטחון להכיר באחוזים מסויימים של המחלה כאחוזי נכות שקשורים בצבא.
קצין התגמולים רשאי לקבוע גרימה משפטית, שהיא הכרה מלאה של המחלה (100% מהמחלה) בניגוד לחוות דעתו של המומחה הנפרולוג מטעמם וזאת כאשר קצין התגמולים משתכנע שהופעת המחלה אכן התפרצה כתוצאה מהשירות ורק בגללו, ללא כל אזכור קודם של המחלה בתיק הרפואי של התובע.
כשנקבעת גרימה משפטית ע"י קצין התגמולים, היא נקבעת לרוב לחיילים לוחמים עם עבר רפואי נקי בתחום, ואשר משרתים בבסיס סגור.
החלטה על גרימה משפטית משנה באופן דרסטי את התביעה וההכרה כנכי צה"ל.
להיות מוכר כנכי צה"ל בגין מחלת ברגר
עצם המחלה מקנה הטבות מסויימת בהתאם לאחוזי הנכות, אך החשיבות העליונה בהגשת התביעה ובהכרה של משרד הביטחון היא האחריות שמשרד הביטחון לוקח על המחלה במידה והיא מחמירה במהלך השנים.
כפי שציינתי מעלה, ברוב המקרים, הנכה יוכל להמשיך את חייו ברמת תפקוד גבוהה יחסית , אך ישנם מצבים (30%-25% מהחולים) שיגיעו לאי ספיקת כליות ולכן ההכרה כנכי צה"ל יכולה לעזור ולהיטיב בהמשך הדרך, הן בטיפול הרפואי, הן בפן הכלכלי על כל נגזרותיו.
