חשיפה לרעש יכולה לגרום לירידה בשמיעה
כחלק מהכשרת הלוחמים ביחידות השונות, נחשפים החיילים לרעשים חזקים. רעשים שיכולים להיות כתוצאה מנפילה של אטם במטווח, חשיפה מרובה למטווחים, שהייה באזור של פיצוצים ועוד. כמו כן, חיילים אשר נחשפו באופן ממושך בזמן שירותם לרעשים בעוצמה גבוהה (ברמה של למעלה מ-90 דציבל), יכולים לחוות ירידה בשמיעה. במקרים חמורים המצב עלול להתדרדר ולהגיע אף לאובדן שמיעה בתדרי הדיבור, בטווחים של 500-4000 הרץ.
רקע כללי על האוזן ובעיות שמיעה.
האוזן היא איבר חכם, המסוגל להעביר גלי קול למוח ו"לתרגם" אותם למילים ולצלילים. האוזן מחולקת לשלושה חלקים: אוזן חיצונית, אוזן תיכונה ואוזן פנימית. לכל אחד מחלקי האוזן ישנו תפקיד ייחודי בתהליך השמיעה.
הסיבות לירידה בשמיעה יכולות לנבוע מכמה סיבות, המתחלקות לשלוש עיקריות :
- ירידה בשמיעה העצבית – פגיעה באוזן הפנימית או בעצב השמיעה עצמו.
- ירידה בשמיעה ההולכתית – פגיעה בהעברת גלי הקול בגלל נזק באוזן החיצונית ו/או באוזן התיכונה.
- ירידה מעורבת – נוצרת בגלל פגיעה מורכבת בחלקי האוזן השונים.
רוב הפגיעות באיכות השמיעה אצל לוחמים הן כתוצאה מפגיעת רעש מסוג "טראומה אקוסטית" -תוצאה מרעש חזק ובודד.
לרוב, חיילים מתחילים להבין שהם סובלים מבעית שמיעה, רק לאחר שהם מתחילים לשמוע צפצופים באוזניים. זאת כיוון שאובדן השמיעה מתחיל בתדרים גבוהים ולא בתדרי הדיבור (4000+). לעתים, אותם חיילים כלל לא שמים לב לכך שהם למעשה סובלים מירידה בשמיעה.
כשמדובר בירידה בשמיעה של אוזן אחת, לרוב יופנה החייל לבצע בדיקת MRI ראש ע"י רופא אף אוזן גרון. זאת על מנת בכדי לשלול בעיה בראש שעשויה להוביל לירידה בשמיעה.
לאחר אבחנה סופית של ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, יזומן החייל לוועדה רפואית אשר תקבע את גובה הפרופיל העדכני שלו. כמובן, כל זאת בהתאם לתוצאות הבדיקה ובהתאם להמלצת רופא אף אוזן גרון שבדק את החייל.
סרטונים בנושא ירידה בשמיעה וטינטון מהצבא
ירידה בשמיעה וטינטון מהצבא
ועדה רפואית במשרד הביטחון
פציעה במהלך המילואים
איך מתבצע חישוב מספר נכויות
תהליך התביעה במשרד הביטחון
אחוזי נכות על טנטון בעקבות חרבות ברזל
