מבוא
הגורם המכריע בקביעת אחוזי הנכות של נפגעי צה"ל וכוחות הביטחון היא ועדה רפואית במשרד הביטחון. החלטתה משפיעה על גובה התגמולים, הזכויות וההטבות להם יהיה זכאי הנפגע. עם זאת, התהליך אינו אחיד לכל תובע, ויש מסלולים שונים לקביעת הקשר הסיבתי בין הפציעה לשירות הצבאי, שנעשים תחילה מול קצין התגמולים.
לפני שהתיק מגיע לוועדה הרפואית, קצין התגמולים הוא הגורם הראשון שבוחן האם קיימת זיקה ברורה ומובהקת בין פציעה בצבא או מחלה לבין השירות. במקרים מסוימים, התהליך קצר יותר, בעוד שבמקרים אחרים התביעה נבחנת לעומק בעזרת מומחים רפואיים מטעמו של משרד הביטחון.
במאמר זה נסביר את שני המסלולים האפשריים – המסלול הקצר, שבו הקשר הסיבתי מובהק, והמסלול הארוך, שבו קצין התגמולים מבצע בדיקות מעמיקות יותר לפני הפניית התובע לוועדה הרפואית.
השלבים הראשונים – בחינת התביעה על ידי קצין התגמולים
לאחר הגשת תביעה למשרד הביטחון, התובע מופנה לוועדה הרפואית, ועליו לעבור שלב ראשוני אצל קצין התגמולים, אשר אחראי להכריע האם הפציעה או המחלה נגרמו באופן ישיר כתוצאה מהשירות הצבאי.
המסלול הקצר – כאשר הקשר הסיבתי ברור ומובהק – מסלול ירוק
במקרים מסוימים, קצין התגמולים יכול לקבוע במהירות כי הפגיעה נגרמה מהשירות הצבאי, מבלי לבצע חקירה או להפנות את התובע לבדיקה אצל מומחים רפואיים מטעם משרד הביטחון.
באילו מקרים קצין התגמולים מכיר מיד בקשר הסיבתי?
- פציעות גופניות מובהקות במהלך פעילות צבאית, כמו נפילה שגרמה לשבר או תאונה במהלך אימון.
- פציעות מתועדות היטב בזמן אמת, עם דוח רפואי שנכתב מיד לאחר האירוע.
- אירועים ברורים בהם אין מקום לספק או לשאלות, כגון פציעות מלחמה או תאונות מבצעיות מתועדות.
במקרים כאלו, קצין התגמולים מאשר מיד את הקשר הסיבתי ומעביר את התובע לוועדה הרפואית, אשר תעסוק רק בקביעת אחוזי הנכות – ללא צורך בבדיקות נוספות מצד מומחי משרד הביטחון.
המסלול הארוך – כאשר יש צורך בבדיקות נוספות
במקרים אחרים, קצין התגמולים אינו יכול להכריע מיד על הקשר הסיבתי, ולכן מפעיל בדיקות נוספות.
באילו מצבים משרד הביטחון מבצע בירור מעמיק יותר?
- כאשר אין תיעוד רפואי ברור מיד לאחר הפציעה – למשל, אם אדם טוען שנפגע בצבא אך אין מסמך רפואי שתומך בכך מהתקופה הרלוונטית.
- כאשר יש מחלוקת לגבי נסיבות הפציעה – אם לא ברור האם הפציעה נגרמה במסגרת השירות הצבאי או בפעילות פרטית.
- כאשר מדובר במחלות שהתפתחו לאורך זמן – למשל, מצבים רפואיים כרוניים או פגיעות נפשיות כמו מחלות ראומטולוגיות, לבביות, סכרת, נפשיות וכו', שמצריכות הוכחה שהן נגרמו עקב השירות.
- כאשר מדובר בפגיעות שלא ברור ב100% מה הגורם שלהם – למשל פגיעות אורתופדיות מתמשכות, חבלות שלא ברור עם הם גרמו לבעיה, בעיות שהיו והוחמרו וכו'.
- כאשר קיים מידע רפואי סותר – אם יש מסמכים רפואיים שמראים גרסאות שונות של הפגיעה, קצין התגמולים עשוי לבקש בירור נוסף.
במקרים אלו, קצין התגמולים שולח את התובע לבדיקה אצל רופאים מומחים מטעמו של משרד הביטחון, אשר קובעים האם יש הצדקה להעביר את התיק לוועדה הרפואית. בנוסף, לעיתים משרד הביטחון מפעיל חוקרים פרטיים כדי לבדוק את אמינות התביעה.
סעיף 28 – העברת תיקים ישירות לוועדה הרפואית
ישנם מקרים בהם קצין התגמולים מעביר את התביעה ישירות לוועדה הרפואית, גם אם יש בה סימני שאלה או חוסר ודאות לגבי הקשר הסיבתי.
באילו מצבים קצין התגמולים מפעיל את סעיף 28?
- כאשר מדובר במלחמות או מצבים ביטחוניים מיוחדים, כמו מלחמת חרבות ברזל, בהם משרד הביטחון מקצר הליכים כדי להעניק מענה מהיר לנפגעים.
- כאשר קיימים סימני שאלה או מחלוקות מסוימות, אך יש צורך לקדם את התהליך – במקרה זה, הוועדה הרפואית תהיה זו שתכריע גם בשאלת הקשר הסיבתי וגם בקביעת אחוזי הנכות.
- כאשר מדובר במצבי חירום רפואיים, שבהם דחייה ארוכה של ההכרעה עשויה לפגוע במצבו של הנפגע.
חשוב להבין כי העברת תביעה לוועדה הרפואית לפי סעיף 28 אינה מבטיחה הכרה אוטומטית, אלא פשוט מעבירה את ההכרעה ישירות לוועדה הרפואית, במקום שתתבצע קודם לכן מול קצין התגמולים והמומחים הרפואיים של משרד הביטחון.
