מבוא
מחלת גיליאן-ברה (Guillain-Barré Syndrome – GBS) היא מחלה נוירולוגית אוטואימונית נדירה שגורמת לפגיעה חמורה במערכת העצבים ההיקפית, שעלולה להוביל לחולשה, שיתוק זמני ואף לכשל נשימתי במקרים קשים. המחלה מתפתחת בדרך כלל לאחר זיהום ויראלי, חיסון, מתח נפשי קיצוני או טראומה גופנית, והיא עלולה להופיע בקרב חיילים ואנשי כוחות הביטחון בעקבות אירועים שחוו במהלך השירות הצבאי.
משרד הביטחון מכיר בגיליאן-ברה כנכות שנגרמה במהלך השירות הצבאי, אך ההכרה במחלה מחייבת הוכחת קשר סיבתי בין פריצת המחלה לבין השירות. מאחר ומדובר במחלה אוטואימונית, קיים אתגר משמעותי בהוכחת ההשפעה הישירה של השירות על התפרצות המחלה.
במאמר זה נעסוק בגורמים האפשריים להופעת גיליאן-ברה, ההשלכות ארוכות הטווח של המחלה, כיצד ניתן להוכיח קשר סיבתי מול משרד הביטחון, ומהי הדרך הנכונה לנהל תביעה להכרה כנכה צה"ל.
מהי מחלת גיליאן-ברה וכיצד היא מתפרצת?
מחלת גיליאן-ברה היא תגובה אוטואימונית חריפה, שבה מערכת החיסון תוקפת את העצבים בגוף, ובכך פוגעת בהעברת האותות החשמליים בין מערכת העצבים המרכזית לשרירים.
גורמים להתפרצות המחלה
המחלה עשויה להתפרץ באופן פתאומי, ולעיתים היא מופיעה לאחר אירועים רפואיים או פיזיולוגיים ספציפיים, כגון:
- זיהומים ויראליים – דלקות בדרכי הנשימה, וירוס אפשטיין-בר, וירוס קורונה ושפעת.
- חיסונים מסוימים – בעיקר חיסונים כנגד שפעת או מחלות זיהומיות.
- מצבי מתח קיצוני וטראומה נפשית – לחץ נפשי חריג עלול לעורר תגובה אוטואימונית.
- פציעות, ניתוחים או חבלות גופניות – עלולות לגרום להתפרצות המחלה כתוצאה מתגובה חיסונית.
תסמינים אופייניים
- חולשה בשרירים, שמתחילה בגפיים ומתפשטת כלפי מעלה.
- ירידה בתחושה, נימול ועקצוצים בגוף.
- קושי בהליכה ובשיווי משקל.
- במקרים חמורים – שיתוק חלקי או מלא ואף קושי בנשימה.
מה הקשר בין גיליאן-ברה לשירות הצבאי?
מאחר והמחלה יכולה להתפרץ עקב טראומה גופנית, לחץ נפשי או זיהום ויראלי, ניתן לטעון כי שירות בתנאי קיצון, חשיפה למחלות במסגרת הצבא או אירועים טראומטיים במהלך הלחימה הובילו להתפרצות המחלה.
כיצד ניתן להוכיח קשר סיבתי בין גיליאן-ברה לשירות הצבאי?
משרד הביטחון מכיר במקרים מסוימים שבהם גיליאן-ברה התפתח בעקבות חיסון צבאי, מחלה זיהומית שהופיעה במהלך השירות, פציעה משמעותית, או חשיפה למתח נפשי חריג.
כדי להוכיח קשר סיבתי יש להציג:
- תיעוד רפואי מתקופת השירות – יש לוודא שהיו דיווחים רפואיים על תסמינים ראשוניים בזמן השירות, גם אם המחלה התפרצה במלואה רק לאחר השחרור.
- עדויות על אירועים שעשויים היו לגרום להתפרצות המחלה – מחלות, חיסונים, חוויות קרביות טראומטיות או פציעות משמעותיות.
- חוות דעת רפואית מומחית – מסמך מפסיכיאטר או נוירולוג המפרט את הקשר האפשרי בין תנאי השירות לבין פריצת המחלה.
- רצף טיפולי ברור – יש להוכיח שהתסמינים לא הופיעו רק שנים לאחר השירות, אלא החלו להתפתח כתוצאה ישירה ממנו.
ללא הוכחה מספקת לקשר הסיבתי, משרד הביטחון עלול לדחות את התביעה, ולכן ניהול נכון של ההליך המשפטי הוא קריטי.
*למאמר מורחב בנושא אחוזי נכות במשרד הביטחון – לחצו כאן
