אפילפסיה בצבא והאפשרות להיות מוכר כנכה צה"ל בעקבותיה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
חייל שהתגייס לשירות צבאי כשהוא בריא ובמהלך שירותו הצבאי לקה בהתקף אפילפסיה שלאחריו אובחן כסובל ממחלה זו, יתכן שיהיה זכאי להכרה כנכה צה"ל בגין אותה המחלה ולקבלת ההטבות והתנאים הנלווים להכרה זו.
אפילפסיה בצבא - תביעה נגד משרד הביטחון - עורך דין לתביעות משרד הביטחון ידידיה בלומהוף

אפילפסיה בצבא – רקע כללי

אפילפסיה (בעברית: כִּפְיוֹן) היא מחלה כרונית בלתי-תקשורתית של המוח. היא מאופיינת בהתקפים חוזרים אשר במהלכם, בפרקי זמן קצרים וחוזרים, מתרחשות תנועות לא רצוניות בחלק מהגוף או בכולו. תנועות אלו מלוות לעיתים באובדן הכרה ובאובדן שליטה בתפקוד המעי או בשלפוחית השתן. כיום ישנם כ-50 מיליון אנשים הסובלים ממחלה זו ברחבי העולם והיא נחשבת לאחת המחלות הנוירולוגיות הנפוצות בעולם.

התקף חד-פעמי אינו מסמל אפילפסיה (עד 10% מהאנשים ברחבי העולם חווים התקף אחד במהלך חייהם, אף שאינם חולים). אדם יוגדר כחולה אפילפסיה לאחר שני התקפים משמעותיים ומעלה.

אִבחון מחלת האפילפסיה בצבא וגורמיה

לעיתים יהיה קשה לאבחן את מחלת האפילפסיה מיד לאחר ההתקף בשל העובדה שישנן סיבות אחרות לאותם סימפטומים. מיגרנות והתקפי חרדה, למשל, הם רק חלק מגורמים להתקפים דומים.  לכן לעיתים קרובות לא ניתן לאבחן אדם כחולה אפילפסיה אלא לאחר שני התקפים ומעלה.

תִחקור מפורט של החולה ע"י מומחה נוירולוג, הכולל שאלות כגון "מה עשית כשההתקף התרחש", "במה עסקת בדקות שקדמו לו", "האם חשת סימנים מקדימים" "מה הרגשת במהלך התקף ולאחריו" וכיו"ב עשויות להקל על המומחה ולקצר את תהליך האבחון.

ברוב המקרים החולה ישלח לבצע בדיקת אלקטרואנספלוגרמה (EEG) לבדיקת פעילות המוח, או סריקת מוח כדי לאתר את הבעיה. גם אם הבדיקות הללו לא יעלו דבר, עדיין יתכן שקיימת מחלת האפילפסיה, וייתכן שהיא תאובחן רק על סמך הסימפטומים החיצוניים.

המידע הרפואי כיום אינו יודע להגדיר את הסיבה למחלה אצל מחצית מהחולים, עם זאת במחצית האחרת ידוע על גורמי המחלה.  העיקריים הם:

  • השפעה גנטית
  • טראומת ראש
  • גידול בראש
  • מחלות מדבקות

תביעה נגד משרד הביטחון –  אפילפסיה בצבא – קשר סיבתי

כדי לבדוק את האפשרות לתביעה נגד משרד הביטחון יש  להבין את המקור להתפרצות המחלה אצל החולה ולבדוק אם ניתן לקשור מקור זה עם השירות הצבאי על כל נגזרותיו. הצבעה על קשר כזה יכולה להביא להכרה כנכה צה"ל.

כדי לקבל הכרה זו על החייל החולה להגיש תביעה נגד משרד הביטחון ולהוכיח את הקשר הסיבתי. רק לאחר הוכחת הקשר יופנה החייל התובע לוועדה רפואית שתאמוד את גובה אחוז הנכות שלו.

קשר סיבתי בין השירות הצבאי לבין התפרצות מחלת אפילפסיה בצבא

קיימים פסקי דין רבים מן הזמן האחרון בהם נפסק באופן שונה מהחלטת קצין התגמולים באגף השיקום בצה"ל אשר קבע בתחילה שאין  קשר סיבתי בין מחלת האפילפסיה והשירות הצבאי. פסקי דין אלו מכירים בחייל כנכה צה"ל בגין מחלת האפילפסיה ומנמקים הכרה זו בכך שגם אם המחלה התפרצה עקב השפעה גנטית וקוננה בגופו של החייל עוד בטרם השירות, אך יציאתה מהכח אל הפועל חלה בעקבות טריגר שהתרחש בצבא הרי שמשרד הביטחון מחויב להכיר במחלה ככזו שנגרמה עקב השירות הצבאי (עקרון "הגולגולת הדקה").

סובל/ת ממחלת האפילפסיה שאירעה לך עקב השירות הצבאי?

יתכן ואת\ה זכאי\ת להכרה כנכה אגף שיקום במשרד הביטחון ולקבל תגמולים והטבות בהתאם. עורך דין משרד הביטחון לשירותך.

הליך התביעה במשרד הביטחון – אגף שיקום נכים

הספרות הרפואית הוכיחה שהמתאם הגנטי של מחלת האפילפסיה יכול לקונן בגופו של האדם כל חייו מבלי שידע זאת. אירוע ספציפי כמו חוסר בשינה, חשיפה לאורות מהבהבים ועוד יכולים לגרום לפרוץ המחלה ולהוצאתה מהכוח אל הפועל. במצב זה ובהתאם לפסיקה, משרד הביטחון יוכל להכיר בנכה התובע כנכה צה"ל ויש להגיש תביעה נגד משרד הביטחון.

מיד לאחר קבלת התביעה באגף שיקום נכים במשרד הביטחון, יוציא משרד הביטחון את תיקו הרפואי של החייל התובע מקופות החולים על מנת לבדוק ולוודא שאין אזכור למחלה בטרם השירות הצבאי ושלא קיים תיעוד לאירוע אחר שיכול להוביל להתפרצות המחלה עוד קודם השירות הצבאי.

משרד הביטחון אגף שיקום נכים יאמת את התצהיר שהוגש על ידי החייל התובע, וכן את העדויות שהוגשו. לאחר מכן התובע ישלח למומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה שיחווה דעה לעניין הקשר הסיבתי שבין השירות הצבאי למחלה, ולאחר קבלתה תוציא קצינת התגמולים במשרד הביטחון החלטה לעניין הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי למחלה.

קיימים מקרים רבים בהם מומחים מטעם משרד הביטחון, האמונים על הכנת חוות הדעת בדבר הקשר הסיבתי, כותבים בחוות דעתם כי לא קיים קשר סיבתי בין המחלה לשירות הצבאי, וכתוצאה מכך משרד הביטחון דוחה תביעות שהוגשו. במקרים אלו ניתן לערער על ההחלטה.

ערעור על החלטת קצין התגמולים

על החלטת קצין התגמולים ניתן לערער לבית המשפט תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. הערעור צריך להיות מגובה בעדויות, תצהירים וחוות דעת רפואית אשר יתמכו בגרסת התובע.

הנכה יזומן לוועדה רפואית רק לאחר הוכחת הקשר הסיבתי, הנכה יתבקש להופיע בפני וועדה מחוזית. במידת הצורך ניתן לערער גם בפני ועדה עליונה.

התפרצות אפילפסיה בצבא- פסיקת בית המשפט בערעור שהוגש לאחר דחיית תביעה ע"י קצין התגמולים

חסך בשינה במהלך תרגיל צבאי בו השתתף המערער הוא שהיווה "טריגר" להתקף הראשון ולהתפרצות המחלה הקונסטיטוציונלית (אפילפסיה אודיופתית) שקיננה בגופו. ההסבר של הרופא מטעם המערער היה כי  התקף זה יצר שינוי מוחי שהביא אף להתקפים נוספים, נתמך בממצאים הפתולוגיים של בדיקות EEG, ובעובדה שהמערער החל לקבל טיפול רפואי מיד לאחר ההתקף הראשון. לאור ההתקף הראשון, יחד עם ההתקפים המאוחרים עלתה המסקנה המשפטית כי קיום קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין המחלה הינו "מתקבל מאוד על הדעת".

בית המשפט מעדיף חוות דעת רפואית מטעם הנכה על פני חוות דעת של משרד הביטחון, מכוח חוק הנכים חוק הנכים הינו חוק סוציאלי שבא להיטיב עם הנכה, לכן כאשר קיימם אסכולות רפואיות שונות, יעדיף בית המשפט את האסכולה הרפואית שנתנה ע"י הנכה.

הכרה של משרד הביטחון במחלת האפילפסיה

קיימת פסיקה ענפה בנושא של מחלות שהתפרצו לראשונה בשירות הצבאי וההכרה בהן של משרד הביטחון כנכי צה"ל.

הפסיקה המשפטית קובעת שנכה שהגיש תביעה בגין מחלה שהתפרצה אצלו עקב השירות הצבאי יוכל להיות מוכר כנכה צה"ל באופן מלא כאשר הוכח כי שירותו הצבאי הוא זה שגרם לו באופן בלעדי לפרוץ המחלה ואילולי השירות הצבאי יכולה המחלה לקונן בגופו כל חייו מבלי שתתפרץ.

בהתאם לספרות הרפואית שתוארה לעיל' לעניין הסיבה לפרוץ המחלה בצבא, הקשר הסיבתי והבחינה המשפטית והרפואיות יהיו שונים  בין חולה לחולה.

לדוגמא, הוכחת הקשר הסיבתי תהיה שונה כאשר חייל נפל וקיבל חבלה משמעותית בראש וכתוצאה מכך אובחן כסובל מאפילפסיה לעומת חייל שהתגייס ללא בעיה נוירולוגית, נדרש במהלך השירות לשינה מועטה בלילה ובעקבותיה חווה התקף אפילפטי.

(כאשר מחלת האפילפסיה נגרה עקב חבלה כדאי שימולא דוח פציעה)

גרימה משפטית- קצין התגמולים משרד הביטחון

כאשר המומחה הרפואי טוען שהמחלה שהתפרצה בשירות הצבאי/ לאחר אירוע ספציפי בשירות הצבאי לא קשורה באופן ישיר, אלא קשורה לגנטיקה של החייל, אך האירוע הנטען היווה את הטריגר להתפרצותה, יצטרך משרד הביטחון להכיר במחלה כנגרמת באופן מלא ע"י הצבא.

קצין התגמולים רשאי לקבוע גרימה משפטית שהיא הכרה מלאה של המחלה (100% מהמחלה) בניגוד לחוות דעתו של המומחה הנוירולוג מטעמם וזאת כאשר קצין התגמולים משתכנע שהופעת המחלה אכן התפרצה כתוצאה מהשירות ובאופן בלעדי (אין אזכור מהעבר). החלטה על גרימה משפטית משנה באופן דרסטי את התביעה ואת ההכרה כנכה צה"ל.

להיות מוכר כנכה צה"ל בגין מחלת האפילפסיה

עצם המחלה מקנה הטבות מסוימת בהתאם לאחוזי הנכות, אך החשיבות העליונה בהגשת תביעה ובהכרה של משרד הביטחון היא הביטחון (האחריות) שמשרד הביטחון לוקח על המחלה, הן בהופעתה הנוכחית, הן במידה ותחמיר בהמשך החיים.

מחפשים עורך דין מומחה לתביעות משרד הביטחון?

אתם מוזמנים להשאיר כאן פרטים וצוות המשרד יחזור אליכם בהקדם האפשרי

אחוזי נכות במשרד הביטחון בגין מחלת האפילפסיה שנגרמה בצבא

אחוז הנכות של הנכה יקבעו בתאם לתקנות הנכים (סעיף 30 לתקנות הנכים- מבחנים לקביעת דרגות נכות, תש"ל-1969) כאשר ככל שעצמת המחלה חמורה כך אחוז הנכות יהיה גבוה יותר.

מבחני דרגת הנכות במחלת האפילפסיה הינם בהתאם למספר ההתקפים שעובר הנכה, עצמת ההתקפים, תפקודו היומיומי מאז אבחון המחלה וכיוצ"ב.

 

ליווי משפטי מקצועי במקרה של ערעור

ערעור בפני הוועדה העליונה מאפשר לוועדה להוריד את אחוז הנכות שנקבע בוועדה המחוזית, לכן כדאי לעשות זאת בצורה מקצועית ומבוקרת כדי להימנע מאי נעימות ומהורדת אחוז הנכות שכבר נקבע (לעניין האפשרות בהגשת ערעור בפני הוועדה העליונה במשרד הביטחון ניתן לקורא במאמר שבלינק:"מתי כדאי להגיש ערעור על החלטת הוועדה המחוזית במשרד הביטחון?").

כמו כן, ישנה אפשרות להגיש תביעה להחמרת מצב במשרד הביטחון כל חצי שנה. לכן אם קיימת החמרה במצב החולה, ניתן להגיש בקשה לבדיקה חוזרת, לצרף מסמכים רפואיים ולהופיע בפני וועדה. תביעה מהסוג הזה הינה תביעה מורכבת ומצריכה הבנה מעמיקה של החומר הרפואי, המשפטי והכרה מדוקדקת של אגף שיקום נכים במשרד הביטחון.

 

עורך דין  מלווה בתביעה נגד משרד הביטחון בגין מחלת האפילפסיה שאירעה כתוצאה מהשירות הצבאי

היכולת להוכיח שהתפרצות המחלה נגרמה עקב השירות הצבאי אינה דבר פשוט. כמו כן הדאגה לכך שקצין התגמולים יקבל החלטה ויכיר במחלה כגרימה משפטית מצריכה עבודה מקצועית והיכרות טובה של אגף השיקום.

עורך דין מקצועי שמתמחה בתביעות משרד הביטחון, יכיר את הוועדות הרפואיות וידע לטעון בצורה ברורה ומקצועית בכדי שהנכה יזכה למיצוי זכויותיו.

משרד עו"ד ידידה בלומהוף - תביעות משרד הביטחון

עורך דין תביעות משרד הביטחון ידידיה בלומהוף הינו הבעלים של משרד עורכי דין ידידיה בלומהוף אשר מתמחה באופן בלעדי בתביעות משרד הביטחון. המשרד שלנו זכה להיות המשרד המוביל אשר מייצג את הלוחמים של היחידות המיוחדות.
משרדנו גאה לייצג בכבוד את אותם חיילים / אנשי כוחות הביטחון אשר נפגעו כתוצאה משירותם על הגנת המולדת.

חלית במחלת האפילפסיה בצבא ואתה מעוניין לתבוע את משרד הביטחון?

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם
דילוג לתוכן