אפילפסיה בצבא והאפשרות להיות מוכר כנכה צה"ל בעקבותיה

הליך התביעה במשרד הביטחון – אגף שיקום נכים

הספרות הרפואית הוכיחה שהמתאם הגנטי של מחלת האפילפסיה יכול לקונן בגופו של האדם כל חייו מבלי שידע זאת. אירוע ספציפי כמו חוסר בשינה, חשיפה לאורות מהבהבים ועוד יכולים לגרום לפרוץ המחלה ולהוצאתה מהכוח אל הפועל. במצב זה ובהתאם לפסיקה, משרד הביטחון יוכל להכיר בנכה התובע כנכה צה"ל ויש להגיש תביעה נגד משרד הביטחון.

מיד לאחר קבלת התביעה באגף שיקום נכים במשרד הביטחון, יוציא משרד הביטחון את תיקו הרפואי של החייל התובע מקופות החולים על מנת לבדוק ולוודא שאין אזכור למחלה בטרם השירות הצבאי ושלא קיים תיעוד לאירוע אחר שיכול להוביל להתפרצות המחלה עוד קודם השירות הצבאי.

משרד הביטחון אגף שיקום נכים יאמת את התצהיר שהוגש על ידי החייל התובע, וכן את העדויות שהוגשו. לאחר מכן התובע ישלח למומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה שיחווה דעה לעניין הקשר הסיבתי שבין השירות הצבאי למחלה, ולאחר קבלתה תוציא קצינת התגמולים במשרד הביטחון החלטה לעניין הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי למחלה.

קיימים מקרים רבים בהם מומחים מטעם משרד הביטחון, האמונים על הכנת חוות הדעת בדבר הקשר הסיבתי, כותבים בחוות דעתם כי לא קיים קשר סיבתי בין המחלה לשירות הצבאי, וכתוצאה מכך משרד הביטחון דוחה תביעות שהוגשו. במקרים אלו ניתן לערער על ההחלטה.

ערעור על החלטת קצין התגמולים

על החלטת קצין התגמולים ניתן לערער לבית המשפט תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. הערעור צריך להיות מגובה בעדויות, תצהירים וחוות דעת רפואית אשר יתמכו בגרסת התובע.

הנכה יזומן לוועדה רפואית רק לאחר הוכחת הקשר הסיבתי, הנכה יתבקש להופיע בפני וועדה מחוזית. במידת הצורך ניתן לערער גם בפני ועדה עליונה.

התפרצות אפילפסיה בצבא- פסיקת בית המשפט בערעור שהוגש לאחר דחיית תביעה ע"י קצין התגמולים

חסך בשינה במהלך תרגיל צבאי בו השתתף המערער הוא שהיווה "טריגר" להתקף הראשון ולהתפרצות המחלה הקונסטיטוציונלית (אפילפסיה אודיופתית) שקיננה בגופו. ההסבר של הרופא מטעם המערער היה כי  התקף זה יצר שינוי מוחי שהביא אף להתקפים נוספים, נתמך בממצאים הפתולוגיים של בדיקות EEG, ובעובדה שהמערער החל לקבל טיפול רפואי מיד לאחר ההתקף הראשון. לאור ההתקף הראשון, יחד עם ההתקפים המאוחרים עלתה המסקנה המשפטית כי קיום קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין המחלה הינו "מתקבל מאוד על הדעת".

בית המשפט מעדיף חוות דעת רפואית מטעם הנכה על פני חוות דעת של משרד הביטחון, מכוח חוק הנכים חוק הנכים הינו חוק סוציאלי שבא להיטיב עם הנכה, לכן כאשר קיימם אסכולות רפואיות שונות, יעדיף בית המשפט את האסכולה הרפואית שנתנה ע"י הנכה.

הכרה של משרד הביטחון בגין מחלת האפילפסיה בצבא

קיימת פסיקה ענפה בנושא של מחלות שהתפרצו לראשונה בשירות הצבאי וההכרה בהן של משרד הביטחון כנכי צה"ל.

הפסיקה המשפטית קובעת שנכה שהגיש תביעה בגין מחלה שהתפרצה אצלו עקב השירות הצבאי יוכל להיות מוכר כנכה צה"ל באופן מלא כאשר הוכח כי שירותו הצבאי הוא זה שגרם לו באופן בלעדי לפרוץ המחלה ואילולי השירות הצבאי יכולה המחלה לקונן בגופו כל חייו מבלי שתתפרץ.

בהתאם לספרות הרפואית שתוארה לעיל' לעניין הסיבה לפרוץ המחלה בצבא, הקשר הסיבתי והבחינה המשפטית והרפואיות יהיו שונים  בין חולה לחולה.

לדוגמא, הוכחת הקשר הסיבתי תהיה שונה כאשר חייל נפל וקיבל חבלה משמעותית בראש וכתוצאה מכך אובחן כסובל מאפילפסיה לעומת חייל שהתגייס ללא בעיה נוירולוגית, נדרש במהלך השירות לשינה מועטה בלילה ובעקבותיה חווה התקף אפילפטי.

(כאשר מחלת האפילפסיה נגרה עקב חבלה כדאי שימולא דוח פציעה)

גרימה משפטית- קצין התגמולים משרד הביטחון

כאשר המומחה הרפואי טוען שהמחלה שהתפרצה בשירות הצבאי/ לאחר אירוע ספציפי בשירות הצבאי לא קשורה באופן ישיר, אלא קשורה לגנטיקה של החייל, אך האירוע הנטען היווה את הטריגר להתפרצותה, יצטרך משרד הביטחון להכיר במחלה כנגרמת באופן מלא ע"י הצבא.

קצין התגמולים רשאי לקבוע גרימה משפטית שהיא הכרה מלאה של המחלה (100% מהמחלה) בניגוד לחוות דעתו של המומחה הנוירולוג מטעמם וזאת כאשר קצין התגמולים משתכנע שהופעת המחלה אכן התפרצה כתוצאה מהשירות ובאופן בלעדי (אין אזכור מהעבר). החלטה על גרימה משפטית משנה באופן דרסטי את התביעה ואת ההכרה כנכה צה"ל.

להיות מוכר כנכה צה"ל בגין מחלת האפילפסיה

עצם המחלה מקנה הטבות מסוימת בהתאם לאחוזי הנכות, אך החשיבות העליונה בהגשת תביעה ובהכרה של משרד הביטחון היא הביטחון (האחריות) שמשרד הביטחון לוקח על המחלה, הן בהופעתה הנוכחית, הן במידה ותחמיר בהמשך החיים.