מי יכול להגיש תביעה כדי להיות מוכר כנכי צה"ל
חוק הנכים אשר עוסק בתהליך ההכרה כנכי צה"ל, בזכויות ובהגדרות, קובע תנאי סף לצורך תביעה נגד משרד הביטחון והכרה כנכי צה"ל
חייל בחובה:
חייל בחובה שנפצע בבסיס, נפצע בזמן השירות הצבאי כחייל, נפצע בדרך לצבא, נפצע בדרך חזור מהצבא
חייל שסובל ממחלה שנגרמה/ התפרצה בעקבות השירות הצבאי, כל אלו יוכלו להגיש תביעה למשרד הביטחון במידה וקיימת נכות בעקבות אותה הפציעה או המחלה.
כמו-כן חייל בחובה שנחבל בחופשה, יוכל להגיש תביעה לפי חוק החיילים תגמולים ובני משפוחתיהם ויהיה מוכר כנכי צה"ל אם יגיע ל20% נכות.
מילואים:
אנשי מילואים יוכלו להיות מוכרים כנכי צה"ל אם הם יחלו במחלה שנגרמה / התפרצה בעקבות השירות במילואים, שנפצעו בזמן ובעקבות השירות הצבאי, שנפצעו בדרך למילואים או בחזור מהמילואים.
חיילים בקבע, אנשי כוחות הביטחון, שוטרים ואנשי שירות בתי הסוהר
חיילים בקבע (אחרי החצי שנה הראשונה למעבר לקבע) ואנשי כוחות הביטחון יוכלו להגיש תביעה למשרד הביטחון רק כאשר הם סובלים מחבלה שנגרמה להם בעקבות פעילות מבצעית או אימון מבצעי, או אירוע יחודי לשירות הביטחוני. *לתקנות גורן לאשני קבע – לחצו כאן
סרטונים בנושא עורך דין לנכי צהל וזכויות
פציעה בחרבות ברזל וקבלת זכויות
אחוזי נכות על פוסט טראומה
להיות מיוצג על ידי עורך לנכי צהל
שיטת השקלול בקביעת נכות
הוועדות הרפואיות במשרד הביטחון
פציעה במילואים והכרה כנכי צהל
מה קורה בוועדות הרפואית של משרד הביטחון
הכרה מלאה ללוחמים אחרי שסבלו מהחמרה
לדרוש נכות רטרואקטיבית משתנה
פוסט טראומה בעקבות חרבות ברזל
תהליך ההכרה כנכי צה"ל
הגשת התביעה למשרד הביטחון:
לאחר פציעה או המחלה ולאחר שהפצוע/החולה הבין שהנזק הרפואי שנגרם לו התפרץ בעקבות השירות הצבאי או הבטחוני והוא אומר בהגדרות החוק. יהיה על התובע להגיש תביעה למשרד הביטחון אגף שיקום נכים בכדי שיכיר בנכותו ויקבע עבורו זכויות. את התביעה ניתן להגיש באופן מקוון, ניתן למלא ולשלוח בדואר או במייל.
מסלול ירוק:
כאשר משרד הביטחון ואגף שיקום נכים מתרשמים שהנזק הרפואי נגרם בוודאות בגלל אותו המאורע שנטען בתביעה ואין שאלה של חבות (מי אחראי עחל הנזק), משרד הביטחון יעביר את התובע ישירות לוועדה רפואיות מבלי לבצע חוות דעת רפואית אצל מומחה מטעם משרד הביטחון.
העברה למומחה רפואי במשרד הביטחון:
במידה והוגשה תביעה למשרד הביטחון ושאלה הקשר הסיבתי אינה מובהקת (רוב המקרים) התביעה תועבר לתחום חוות דעת במשרד הביטחון. התביעה תועבר למומחה רפואי אשר ידרש לקבוע אם התביעה מוצדקת או לא, אם באמת הבעיה הרפואית נגרמה בעקבות אותם הטיעונים שנכתבו בתביעה או שלא. לדוגמא: האם מחלת הסוכרת נגרמה בעקבות תאונת דרכים שעבר החייל, אם ההפרעה הפוסט טראומיתית נגרמה בעקבות השירות הצבאי כלוחם, האם הבעיה הרפואית בכתף נגרמה בעקבות הנפילה בבוחן מסלול. רק לאחר המלצתו של המומחה הרפואי מטעם משרד הביטחון להכיר בקשר הסיבתי יועבר התובע לשלב קביעת הנכות במשרד הביטחון על ידי הוועדה הרפואית.
קביעה של אחוזי נכות:
לאחר הוכחת הקשר הסיבתי יועבר התובע לוועדה הרפואית של משרד הביטחון לקביעת אחוזי נכות. קביעת הנכות בוועדה תעשה ע"י רופאים שמונו על ידי משרד הביטחון אשר נדרשים לקבוע את הנכות בהתאם לממצאים הרפואים ותקנות הנכים. נכון להיות, תביעות חדשות מועברות לוועדות רפואיות בבית חולים תל השומר ובבית חולים לוינשטיין לצורך קביעת נכות בוועדה המחוזית. לאחר קביעת הנכות של הוועדה המחוזית יוכל הנכה להגיש ערעור על החלטת הוועדה וליבדק ע"י ועדה עליונה במחוזות השונים (פתח תקווה, חיפה, ירושלים). על החלטת הוועדה העליונה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי רק בשאלות משפטיות נדירות.
הדרישות המשפטיות שמשרד הביטחון מחוייב לפיהן בתביעה
תנאי הסף להכרה כנכי צה"ל:
תנאי הסף הן שערי הכניסה להכרה כנכי צה"ל במשרד הביטחון, מי שלא עומד בהגדרות החוק יידחה כבר בהתחלה והליך התביעה כלל לא יתנהל. במידה והתביעה נדחת על הסף ע"י קצינת התגמולים ניתן לערער על החלטה זו בבית המשפט בערעור נכים.
דוגמאות לתביעות שצריכות להידחות על הסף:
- כבאי שנפצע בשריפה, לא יוכל להגיש תביעה כיוון שלא עומד בתנאי החוק כאשר כבאים אינם רשאיים להיות מוכרים כנכי צה"ל.
- חייל בחובה שנפצע כשנהג על רכב ללא ביטוח לא יוכל להיות מוכר כנכי צה"ל.
- איש קבע שנפצע בבסיס באירוע שהוא אינו פעילות מבצעית או אימון מבצעי.
- חייל שגרם לעצמו נזק רפואי במתכוון.
- איש קבע הסובל ממחלה שנגרמה לו בעקבות השירות שלו בקבע.
- תביעה שהוגשה באיחור רב וחרגה מתקופת ההיתיישנות.
הוכחת הקשר הסיבתי, איך זה נבדק, ולפי איזו אסכולה יש לקבוע
על התובע להוכיח כי הנכות שנגרמה אצלו נגרמה/ התפרצה בעקבות השירות הצבאי או הביטחוני. התבוע צריך להוכיח את הקשר הסיבתי ולהציג ראיות מתאימות לכך. קביעת הקשר הסיבתי בתביעה להכרה כנכי צה"ל תעשה מבחינה רפואית ומבחינה משפטית. מכיוון שהתביעות שמוגשות למשרד הביטחון הינן תביעות העוסקות ברפואה הרי שחוות דעת רפואית ומשפטית היא זאת שצריכה להוכיח את התביעה.
הפסיקה קובעת שכאשר קיימות 2 אסכולות רפואיות במעמד זהה, האחת דוחה את התביעה והשניה מוכיחה את הקשר הסיבתי ומכירה בתביעה, על משרד הביטחון להעדיף את האסכולה המיטיבה עם התבוע.
תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות)
הוועדה הרפואית במשרד הביטחון לא קובעת מה שבא לה ואיך שבא לה. הוועדה הרפואית בסופו של דבר צריכה לבסס את הקביעה של בהתאם לתקנות הנכים ולהתאים את ממצאי הבדיקה וסעיפי הנכות שבתקנות. התקנות הרפואיות הן אלה שקובעות את גובה הנכות. לצערנו, קיימות ועדות רפואיות רבות במשרד הביטחון אשר חושבות שהן מעל התקנות והן קובעות את הנכות ורק לאחר מכן מתאימות את התקנה שמתיישבת עם הקביעה שלהן (יורים ואז מציירים את המטרה). ועדות אלו פוגעות בנכי צה"ל, מקפחות אותן ופועלות בניגוד לחוק ולפסיקה.
חובת ההוכחה המוטלת על התובע להכרה כנכי צהל
הכרה כנכי צה"ל תעשה רק לאחר הגשת תביעה, נכה שנפצע בשירות הצבאי והשתחרר מצה"ל לא יהיה זכאי לזכויות כל עוד תביעתו לא תוגש. כמו-כן הזכויות של נכי צה"ל יהיו רק מיום הגשת התביעה ולא מיום הפציעה (קיימים מס חריגים).
גם כאשר הוגשה התביעה, על התובע לעמוד בתנאי הסף ולעמוד במספר מבחנים כדי שיוכר כנכי צה"ל. הוכחת הקשר הסיבתי תוטל על התובע וככל שהתביעה לא תתנהל כמו-שצריך, לא יוגשו ראיות ומסמכים מתאימים התביעה תדחה או שלא תוכל להתנהל. חשוב מאוד לחייל/איש כוחות הביטחון /שסובל מנכות רפואית בעקבות השירות, להגיש את תביעתו בהקדם בצורה מייטבית כדי שמשרד הביטחון יכיר בתביעתכם ותקבלו את מלוא הזכויות.
השינויים שבוצעו לטובת נכי צהל בעקבות החמרה במצב הרפואי
נכון להיות, נכה שסבל מבעיה רפואית עוד קודם לשירות הצבאי ובעקבות השירות הצבאי (פעילות מבצעית או אימון מבצעי) סבל מהחמרה רפואית במצבו, יוכל הנכה להיות מוכר על כל הנכות הכוללת (גרימה) ולא בהחמרה (חלק יחסי מהנכות).
למעשה כאשר חייל נפצע בפעילות מבצעית או באימון מבצעי והפציעה שלו גרמה להמחרה במצב הרפואי (נכות שכבר הייתה קיימת קודם לפציעה) יוכל הנכה לבקש להכיר בכל מצבו הרפואי כאילו נפצע שהיה בריא לחלוטין וללא בעיה רפואית קודם לכן.