מבוא: החשיבות שבהכרה בזכויות לפוסט-טראומה
פוסט-טראומה היא הפרעה נפשית מורכבת שמותירה חותם עמוק על נפגעיה. רבים מהסובלים מפוסט-טראומה הם לוחמים, אנשי כוחות הביטחון, או חיילים משוחררים שחוו אירועים טראומטיים במהלך שירותם. ההכרה בזכויותיהם ובנכותם ממשרד הביטחון היא קריטית לתהליך השיקום שלהם, הן מבחינה נפשית והן מבחינה כלכלית.
במאמר זה נפרט את המידע הדרוש לגבי אחוזי נכות לפוסט-טראומה, נסביר את שלבי התהליך לקבלת ההכרה ממשרד הביטחון, ונשתף טיפים חשובים שיסייעו לכם למצות את זכויותיכם בצורה המלאה ביותר.

פוסט-טראומה: מהי וכיצד היא מוגדרת בחוק?
פוסט-טראומה (PTSD) היא תגובה נפשית לאירועים טראומטיים חריגים. אצל חיילים ואנשי כוחות הביטחון, היא נובעת פעמים רבות מחשיפה לקרבות, תקיפות טרור, אובדן חברים לנשק או חוויות קשות אחרות.
התסמינים העיקריים של פוסט-טראומה (PTSD)
פוסט-טראומה היא הפרעה נפשית הנגרמת מחשיפה לאירוע טראומטי. היא מתבטאת במגוון תסמינים המשפיעים על ההיבטים הנפשיים, הפיזיים והחברתיים של חיי האדם. התסמינים יכולים להשתנות בעוצמתם, אך מחולקים לארבע קטגוריות עיקריות:
- חוויה מחדש של הטראומה (Re-Experiencing)
- פלאשבקים: תחושה שהאדם חי מחדש את האירוע הטראומטי כאילו הוא מתרחש שוב.
- סיוטים: חלומות מטרידים החוזרים על עצמם, לרוב עם תוכן הקשור לטראומה.
- מחשבות פולשניות: זיכרונות בלתי נשלטים של האירוע שחוזרים באופן בלתי רצוני.
- תגובתיות גבוהה לגירויים: רגשות עזים שמתעוררים מתזכורות לאירוע, כגון קולות, ריחות או מקומות המזכירים את הטראומה.
- הימנעות (Avoidance)
- הימנעות מגירויים המזכירים את הטראומה: האדם נמנע ממקומות, אנשים, פעילויות או שיחות שעלולות להזכיר את האירוע.
- דיכוי רגשי: ניסיון להדחיק רגשות או מחשבות הקשורים לטראומה.
- תחושת נתק: התרחקות מאנשים קרובים, חוסר מעורבות רגשית בקשרים חברתיים או משפחתיים.
- עוררות יתר ותחושת מתח מתמיד (Hyperarousal)
- דריכות יתר: תחושת ערנות מוגברת וסף גירוי נמוך, כאילו האדם מוכן כל הזמן ל"קרב".
- קשיי שינה: קושי להירדם או שינה לא רגועה.
- התקפי זעם: נטייה להתפרצויות זעם או חוסר סבלנות.
- רעד או עצבנות: תחושה של מתח פיזי מתמיד או עצבנות מוגברת.
- קושי להתרכז: בעיות קשב וריכוז הנובעות ממתח מתמיד.
- שינויים שליליים במצב הרוח ובמחשבות (Negative Mood and Cognitions)
- תחושת אשמה: תחושת אחריות על מה שקרה או מחשבות כמו "יכולתי למנוע את זה".
- תפיסה שלילית: מחשבות פסימיות על עצמך, אחרים או העולם.
- אובדן עניין: ירידה במוטיבציה או חוסר עניין בפעילויות שבעבר היו מהנות.
- תחושת ריחוק: חוסר חיבור רגשי לסביבה או לאנשים קרובים.
- תסמינים פיזיים נוספים
- כאבי ראש או בעיות עיכול כתוצאה ממתח מתמיד.
- הזעה מוגברת או דופק מואץ בתגובה לתזכורות לטראומה.
- חולשה פיזית או עייפות כרונית.

אחוזי נכות לפוסט-טראומה במשרד הביטחון
הקריטריונים לקביעת אחוזי הנכות (על פי סעיף 34א' לחוק הנכים):
- 5% נכות: הפרעה מזערית ללא פגיעה בתפקוד היומיומי.
- 10% נכות: הפרעה עם הגבלה קלה בתפקוד.
- 20% נכות: הפרעה עם הגבלה בינונית בתפקוד.
- 30% נכות: סימנים אובייקטיביים ניכרים, הכוללים פגיעה בתפקוד האישי, הריכוז, סף הגירוי וכוח ההתמדה.
- 50% נכות: הפרעה קשה המשפיעה באופן מהותי על קשרים בין-אישיים, כושר העבודה והחיים המשפחתיים.
- 70% נכות: הפרעה חמורה מאוד עם קושי משמעותי בקשרים בין-אישיים, ירידה חדה בשיפוט ובכושר התפקוד העצמאי.
- 100% נכות: מצב חמור ביותר הכולל אי יכולת מוחלטת לתפקד עצמאית, עם תלות מלאה באחרים או באשפוז קבוע.