תביעה למשרד הביטחון – משך זמן התביעה והמשתמע מכך

משך הזמן לבירור החבות בתביעה למשרד הביטחון

שלב זה הינו שלב הראשוני של תהליך התביעה. בתהליך זה מתבצע איסוף נתונים לצורך קבלת החלטה לעניין אחריות של משרד הביטחון לנזק שנגרם.

תביעות במסלול הירוק

כיוון שהמקרים הללו הינם מקרים שמסכת העובדות פשוטה (באופן יחסי) לתביעות אחרות, הרי שמשך תקופת בירור, איסוף חומר רפואי, והטיפול יהיה קצר יותר בהשוואה לתביעות במסלולים השונים. לפי הוראות האגף, מיום הגשת כל המסמכים הרלוונטיים ועד ליום דיון לעניין קבלת ההחלטה, אסור שיחלפו יותר מ- 14 ימים (בהתאם להוראות האגף). כיום, בשל העומס הרב על המערכת, משך התביעה נגד משרד הביטחון הצפוי שהליך זה יסתיים הינו חודשיים מיום הגשת כל המסמכים (בקירוב).

חבלה שלא קרתה באופן תאונתי

כיוון שהאבחנה לחבלה הייתה בתקופת השירות ולא ידוע האם נגרמה כתוצאה מהשירות או כתוצאה מפגם מולד, אירוע שקרה לפי הגיוס, או מסיבה אחרת – משרד הביטחון יברר את אופי השירות שביצע וזאת ע"י עדויות של המפקדים של התובע. בנוסף תתרחש בחינת תצהירו של התובע. הכל, בכדי להבין את העומסים הפיזיים שהיו ברקע שירותו, הסוגיות איתן נאלץ להתמודד והאם ישנה אפשרות שהגורמים הנ"ל גרמו לחבלה הנטענת.

כמו כן, משרד הביטחון יאסוף את כל החומר הרפואי של התובע ויעביר לרופא מומחה מטעמו. זאת בכדי לבצע עריכת חוות דעת לעניין אחריות לנזק. בהמשך, התובע יוזמן לרופא המומחה אשר יבדוק את מצבו. לאחר מכן, יכתוב את חוות דעתו לעניין אחריות משרד הביטחון לחבלה. המומחה יעביר את חוות דעתו לאגף השיקום וקצין התגמולים יכתוב את החלטתו לעניין האחריות לנזק. כמובן שבהתאם לקביעות המומחה.

משך בירור החבות, בהתאם להוראות האגף, הינו 4 חודשים מיום הגשת כל המסמכים. כיום, בשל עומס התיקים והעבודה המרובה שיש באגף והעומס שיש על הרופאים המומחים שכותבים את חוות דעת, משך ההליך לוקח +- 6 חודשים. במידה והתובע מופנה למספר רופאים לצורך כתיבת חוות דעת בגין פגימות שונות, אזי משך הזמן יעלה על הזמן שצוין.

מחלה

בירור אחריות למחלה הוא בירור מורכב שיכול לקחת זמן רב. הצורך באיסוף כל החומר הרפואי של התובע, בקשות לביצוע בדיקות רפואיות מטעם אגף השיקום, לעיתים בירור מצב רפואי של מי מבני משפחתו של התובע, בירור מדויק של אופי השירות הנטען אשר גרם למחלה ועוד.

כחלק מהליך הבירור הרפואי לעניין אחריות לנזק, יופנה התובע למומחה רפואי מטעם משרד הביטחון. המומחה יקבל את כל החומר הרפואי בעניינו, לצורך כתיבת חוות דעת לעניין אחריות משרד הביטחון להתפרצות המחלה. לאחר שהתובע ייבדק ע"י המומחה, יעביר המומחה את חוות דעתו למשרד הביטחון. לאחר מכן, קצין התגמולים ישגר החלטה לעניין אחריות משרד הביטחון.

משך בירור החבות, בהתאם להוראות האגף, הינו 9 חודשים מיום הגשת כל המסמכים הרלוונטיים. כיום, בשל עומס התיקים, איסוף החומר, הצורך במסמכים נוספים ועומס העבודה הרב המוטל על הרופאים המומחים שכותבים חוות דעת, הליך זה צפוי להימשך +- 12 חודשים.

בדיקת גובה הנכות בתביעה למשרד הביטחון

לאחר סיום בירור החבות לעניין אחריות משרד הביטחון למחלה או החבלה וככל שמשרד הביטחון קיבל על עצמו את החבות לחבלה/ מחלה, מעביר קצין התגמולים את תיקו של התובע למחוז שאמון על התיק הספציפי, בהתאם למקום מגוריו של התובע. המחוז מכין את התיק ומעביר לוועדה הרפואית. יו"ר הוועדות הרפואיות יבדוק את מצבו של התיק, יפנה לבדיקות נוספות במידת הצורך. הכל בכדי שיהיה בפני הוועדה הרפואית את כל המידע הדרוש לצורך קביעת דרגת הנכות.

מזכירות המחוז תקבע מועד ומקום לעריכת הבדיקה הקלינית ותעדכן את התובע. משך התביעה נגד משרד הביטחון במקרה זה צריך לקחת לפי הוראות אגף השיקום כ- 45 יום. במידה ומדובר במספר פגימות, אזי משך הזמן צריך להיות ארוך יותר.

ועדה רפואית במשרד הביטחון

לאחר מכן, מגיע התובע לוועדה הרפואית ושם הוא נבדק. רופאי הוועדה מסכמים את מצבו של התובע ומעבירים את ההחלטה ליו"ר ועדות רפואיות של המחוז. זאת על מנת שיעיין ויאשר את החלטת הוועדה. בהמשך, תשלח ההחלטה לקצין התגמולים, לצורך חתימה ושליחת ההחלטה לתובע עם אחוזי הנכות שנקבעו לו.

ניתן להגיש ערעור על הוועדה הרפואית המחוזית ולהופיע בפני ועדה עליונה. ערעור פותח את האפשרות לוועדה הרפואית העליונה להוריד את אחוז הנכות, לכן חשוב להגיש את הערעור בצורה מקצועית, שקולה ונכונה. לפרטים נוספים לגבי ערעור על הועדה הרפואית במשרד הביטחון 

לפי הוראות האגף, משך ההליך מיום סיום בירור החבות לעניין אחריות משרד הביטחון ועד לחתימת קצין התגמולים לעניין גובה הנכות הוא 4 חודשים. במידה וישנם מספר פגימות/ בדיקות נוספות שהתובע צריך לבצע, אזי משך הזמן יהיה ארוך יותר.

טבלת הזמנים לבירור התביעה – נהלי השירות של משרד הביטחון

ומה לגביי מצבים של "נכות מוסבת"?

מלבד המצבים שתוארו לעיל והמסלולים שהוזכרו, ישנם מקרים נוספים של פגיעות ונכויות הנגרמות כתוצאה מהתמודדות או טיפול בנכות מוכרת אשר נקראות "נכות מוסבת". במצבים האלו, חיילים ששירתו בצבא נחבלו, קיבלו הכרה בנכות באחוז מסוים, וכתוצאה מהחבלה הפיזית/נפשית הזו או הטיפול בה, נוצרו בעיות נוספות. למשל, חייל שנוטל משככי כאבים כתוצאה מחבלה צבאית מוכרת סובל מבעיות שנובעות מהטיפול – תפקוד לקוי של הכליות. כלומר, טיפול בחבלה מוכרת (כאבים כרוניים עקב חבלה צבאית) גרם לחייל לבעיה גופנית אחרת שאף היא גורמת לנכות.

לפי תקנה 9 (א) לתקנות הנכים תש"ל 1969: "פגימה אשר נובעת באופן בלתי אמצעי מהפגימה שהוכרה על ידי משרד הביטחון, וזאת גם אם הפגימה החדשה לא נבעה באופן בלתי אמצעי ממחלה, חבלה או החמרת מחלה שאירעו בזמן השירות".

התקנה החשובה הזו מגדירה נכות מוסבת כחלק בלתי נפרד מן התקנות אשר מווסתות את הפעילות של הוועדות הרפואיות במשרד הביטחון. כלומר, וועדות רפואיות צריכות לחקור מקרים של חבלה מוסבת ולהכיר במצבים מוכחים של פגיעות מהסוג הזה כנכות של משרד הביטחון.

תביעות משרד הביטחון בגין נכות מוסבת

נכות מוסבת היא בעצם נכות מוכרת גורמת לנכות/בעיה גופנית כתוצאה מהשירות הצבאי; במצבים האלו, ניתן לתבוע את משרד הביטחון בגין נכות מוסבת ולקבל אחוזי נכות גבוהים יותר.

לאחר שקצין התגמולים קבע נכות, ניתן לפנות בבקשה לפתיחת דיון בגין נכות מוסבת. אם הוועדה הרפואית אכן משתכנעת שנגרם נזק גופני/נפשי אחר לתובע, היא תבצע הערכה והכרה מחדש באחוזי הנכות הנוספים שנגרמו כתוצאה מהנכות הראשונית, ותקבע תגמולים נוספים לתובע.

כמו עם הליכים סטנדרטיים להכרה בנכות, תביעות משרד הביטחון בגין נכות מוסבת כרוכות בהגשה של מסמכים וטפסים רלוונטיים לוועדה הרפואית שבמחוז השיקום. במקרים הללו חשוב להגיש הוכחות רפואיות על כך שנוצרה בעיה גופנית/נפשית נוספת לתובע כתוצאה מהנכות הראשונית שהוא סובל ממנה ומקבל בגינה תגמולים.

פרק זמן הגשת תביעה בגין נכות מוסבת

משך הטיפול בתביעה של נכות מוסבת תלוי במשתנים רבים, הוועדות הרפואיות יקבלו את הבקשה לנכות מוסבת ויוציאו תיעוד רפואי מהמוסדות הרפואיים. לאחר מכן יזומן הנכה בפני ועדה רפואית מחוזית אשר תדון בבקשה ותקבע את ההחלטה. יש באפשרות הנכה לערער על הוועדה בפני הוועדה העליונה. כך שאורך התביעה תשתנה בהתאם למחוז השיקום, העומס על הוועדות הרפואיות, פרק הזמן שייקח כדי להוציא את התיק הרפואי של הנכה וכיוצ"ב.